על פי הקבלה היהודית היקום מחולק בצורה היררכית לארבע עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. מידע מועבר בין העולמות השונים עד שהוא מגיע אל האדם. בני האדם קולטים מידע רק מהעולמות ה"תחתונים": בריאה ויצירה.
לפעמים החלומות שאנשים חולמים הם חלומות נבואיים כלומר חלק מהחלומות מתגשמים במציאות כביכול וזה קורא אלא אם עם האדם מגיע לעולם העשייה בחלום ואז החלום שלו הוא חלום נבואי

האדם מרגיש את עצמו חי במציאות מסוימת, שמהווה חלק מהאור הכללי הנמצא מחוצה לו. תחושת המציאות שלו תלויה בכלים שיש לו בכדי להרגיש אותה. למשל, כל אחד מאיתנו כנראה נתקל פעם במושג "העיר ירושלים" ויודע על מה מדובר. אך אם נשאל אותו: "העיר ירושלים - מהי בשבילך?" נקבל תשובות שונות, לפי כלי החישה שיש לכל אחד.
בנוסף לכלים ה"רגילים" הללו, כל אדם יכול לפתח כלים רוחניים ולהרגיש בעזרתם מציאות רוחנית. כאשר הוא עושה זאת ומתעלה למדרגה רוחנית, המציאות שהוא חווה משתנה, וכתוצאה מכך הוא מתחיל להעריך את המושגים של זמן ומרחב בצורה שונה לגמרי. יחד עם הרגשה זו, הוא מתחיל להבין שזמן הוא תוצאה של מוגבלות כלי הקליטה שלו.

שולחן ערוך הוא ספר הלכות, דינים, ומנהגים הנפוץ ביותר שכתב ר' יוסף קארו בצפת באמצע המאה ה- 16 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 . הספר התקבל כספר יסוד הלכתי ובעיקר אחרי שנוספו לו הערות ותיקונים לפי מנהגי אשכנז שנכתבו בידי   ר' משה איסרליש. 

שולחן ערוך נחשב ל"ספר קצר" המסכם את ספרו הגדול של קארו-בית יוסף.

שולחן ערוך כולל את הדינים וההלכות בארבעה תחומי חיים מרכזיים, ומכאן חלוקתו לארבעה חלקים (ארבעה "טורים") שהם:

טור אוֹרַח חיים - כשמו כן הוא, עוסק בדינים, הלכות ומנהגים הקשורים לחיי היומיום של היהודי - מן ההשכמה בבוקר ועד שנת הלילה - לאורך השנה. חלק זה כולל הלכות, תפילות  וברכות, דיני חגים, מועדים וימי צום וזיכרון. 

טור יורה דעה  - עוסק בדיני איסור והיתר, הלכות שחיטה, דיני כשרות, הלכות עבודה זרה, הלכות ריבית ועוד עניינים שבהם נדרשת פסיקתו של רב.  

טור אבן העֵזֶר  - מפרט הלכות, דינים ומנהגים הנוגעים ליחסים שבין איש לאשתו ולענייני משפחה ואישות ועוד...  

טור חושן משפט - כולל דיני ממונות, מקח וממכר ועניינים שבין אדם לחברו. טור זה פותח בהרכב בתי המשפט, סדרי הדין ודיני הראיות, ומסיים בהלכות נזיקין: גניבה, גזילה, וחבלה. 

חלוקה זו מבוססת על ספר הטורים שנכתב בספרד כ-200 שנה קודם.

רוב הדינים וההלכות בשולחן ערוך תואמים את פסקי רמב"ם בספרו מִשְׁנֵה תורה, שנכתב כ- 450 שנה קודם לכן .קארו התבסס בראש ובראשונה על רמב"ם, שהיה בעיניו גדול הפוסקים. השפעתו של מִשְׁנֵה תורה על שולחן ערוך ניכרת גם בלשון ובסגנון: כשליש מן הניסוחים בשולחן ערוך לקוחים - כמעט כלשונם - מתוך מִשְׁנֵה תורה, עם קיצורים ובהשמטת הנימוקים וההסברים שמביא רמב"ם.

שולחן ערוך הוא  ספר חוקים מפורט ומקיף המסודר לפי נושאים, ומטרתו להציג את שלל הדינים ופרטי הפרטים של ההלכה היהודית באופן מדויק וברור

מטרתו של שולחן ערוך הוא להציג את ההלכה היהודית באופן מדויק וברור, ומכאן שמו של  הספר שולחן ערוך מבוסס על דברי חז"ל שהשתמשו במטאפורה של שולחן ערוך בכדי להמחיש את האופן המסודר שבו מסר משה רבנו לבני ישראל את החוקים וההלכות.

ברכות השבח וההודאה כוללות את הברכות הבאות:

באשר לשנת לידתו, ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר). נולד בקרקוב, פולין.

חיבר חיבורים רבים בהלכה, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

ספריו המרכזיים של הרב קארו, פירוש 'בית יוסף' על הטור ולאחר מכן השולחן ערוך זכו כבר בימיו לתפוצה רבה והעמידו בסכנה את המסורת האשכנזית. כדי להגן על מסורת זו מצד אחד, ומצד שני לא לפגוע בהסכמה הרחבה לשולחן ערוך, כתב הרמ"א את הפירוש 'דרכי משה' על הטור, ואת המפה על השולחן ערוך. בניגוד לרב קארו, המתבסס בעיקר על הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, מביא הרמ"א בספריו אלה את דברי הפוסקים האשכנזיים ואת מנהגי קהילות אשכנז. על פי עדותו בהקדמתו לספרו על הבית יוסף, החל הרמ"א לכתוב בעצמו ספר פסיקה מסכם עוד קודם שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של הרב קארו, גנז את ספרו שלו כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה כתב את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.