משמעות שימור ההרכב הנוכחי:
אי אפשר להחליט על שופט שיתמוך או בצד אחד וככה נשמרת הניטראליות של השופטים, שומר על אי תליות.

מה הבעיה עם הועדה היום?

נציגי לשכת עורכי הדין - יוצר סיטואציה לא נקייה מאינטרסים. עורך דין מייצג בבית משפט מול שופט שהוא עלול להציע לו. מצד שני עלול לתת שליטה יתרה לכנסת.

הצעות פתרון: לשים במקומם שני מלומדים בתחום המשפטים כמו פרופסורים.

איך בוחרים איזה מלומדים עולים לועדה? חברי הכנסת מהאופוזיציה מעלים קבוצה של למלומדים אופציונליים, ואותם מועמדים עולים להצבעה בקואליציה. וככה גם ההיפך – חברי הכנסת מהקואליציה מגישים רשימת מועמדים אופציונליים להצבעת האופוזיציה. כך בהצבעות הפנימיות נבחרים 2 נציגים.

11 חברים

דעת מיעוט (עדי) 2 ועדות נפרדות , פוליטית ומקצועית

במקום ועדה – מינוי שופטי בית המשפט העליון יתבצע עי הצבעה בכנסת

2 ועדות – השופטים בביהמ"ש העליון מציעים רשימה, עוברת ועדה פוליטית (קואליציה / אופוזיציה) וועדת משפטנים(חצי מלומדים חצי שופטים ייצוג רחב).

נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שייבחרו על ידי חבר שופטיו, בכפוף להוראות הייצוג ההולם כמפורט מטה.

שלושה חברי הכנסת, ביניהם חבר קואליציה אחד ושני חברים מסיעות אופוזיציה שונות. נציג הקואליציה ייבחר על ידי הקואליציה; נציגי האופוזיציה ייבחרו על ידי סיעות האופוזיציה. הצטרפה סיעת אופוזיציה לקואליציה או פרשה סיעה מהקואליציה, ייבחרו נציגים חדשים בה

שני נציגי ציבור, משפטנים, הכשירים לכהונה בבית המשפט העליון, בהתאם לחוק בתי המשפט ובעלי ניסיון עשיר בשפיטה או בייצוג בערכאות או באקדמיה, שימונו בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. נציגי הציבור ימונו לתקופת כהונתה של כנסת אחת בלבד ללא אפשרות מינוי מחדש.

1. גיוון חברתי ואידיאולוגי: הבטחת ייצוג רחב ככל האפשר לריבוי הקולות והקבוצות בחברה הישראלית.

2. שמירה על עצמאות השופטים: הבטחת בית משפט חזק ועצמאי המסוגל לפעול ללא תלות ברשויות אחרות.

3. שיפור אמון הציבור בתהליך המינוי.

הצעה להרכב הוועדה למינוי שופטים 1-

להשאיר את המצב כמו שהוא

הצעה להרכב הוועדה למינוי שופטים 2- רועי

הוועדה למינוי שופטים תכלול 10 חברים ותורכב באופן הבא:

• 3  נציגי מערכת המשפט: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים עליונים נוספים שייבחרו בהצבעה פנימית על ידי כלל שופטי העליון.

• 3  נציגי הכנסת:  שניים מטעם הקואליציה, אחד מטעם האופוזיציה

• 2 נציגי ממשלה: שר המשפטים ושר נוסף שייבחר על ידי הממשלה.

• 2  נציגות מקצועית:

  • נציג אחד שייבחר על ידי לשכת עורכי הדין.

  • נציג אחד שייבחר על ידי מועצה אקדמית בלתי תלויה שתורכב ממומחים למשפט ציבורי.

הצעה 3- מתווה העם של הנשיא

תהליך המינוי- מי בוחר

• החלטות הוועדה יתקבלו ברוב של 7 מתוך חברים, עם דרישה לבחירה של לפחות אחד מכל שלוש הקבוצות (משפט, כנסת, מקצועי)

נימוקי ההצעה

ההסדר המוצע שואף לשלב עצמאות שיפוטית עם הרחבת הייצוג והמעורבות הציבורית, תוך שמירה על איזון בין הרשויות. מבנה הוועדה מבטיח שכל צד יוכל להשפיע, אך אף צד לא יוכל לשלוט על התהליך לבדו.

מחלוקות בקבוצה

דילמה- האם תהליך בחירת השופטים צריך לתעדף דעה מקצועית, או לקדם את דעת הרוב הדמוקרטית של הרשות המבצעת?

סיכום

אנו מאמינים שההסדר שהוצע מאזן בין הצרכים השונים, ויכול לזכות בהסכמה רחבה באספה המכוננת. אנו נשמח להציג את הנימוקים המפורטים במליאה ולשמוע את התייחסותכם.

חלוקי דעות

דעה ראשונה – מועמד להיות שופט עליון יוצע ע"י רוה"מ ושר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון. לאחר מכן הצבעה במליאה על כן נציג וברוב של 61 ח"כ יהיה ניתן למנות שופט לביהמ"ש העליון. תנאים: הגבלת כהונה ל 8 שנים של מקבלי ההחלטות, שופט לא יוכל להתמנות אחרי גיל 65 ועד גיל 70 בהכרח. רוצה להגן על שיטת סניוריטי.

דעה שנייה- להשאיר את השיטה כמו שהיא היום.

דעה שלישית- נציגי הקואליציה, אופוזיציה, נציגי ביהמ"ש מעלים מועמדים שעומדים בתנאים מחמירים ובעלי ניסיון ורקע, הועדה הנוכחית היום מאשרת את המועמדים שהועלו ולאחר מכן – "הגרלת ליגת אלופות".

דעה רביעית- 5 נציגי אופוזיציה, 6 נציגי קואליציה, נציג ביהמ"ש שנבחר באמצעות בחירות פנימיות סודיות ע"י השופטים עצמם.

הצעה שעלתה –

להוסיף למצב הקיים 3 אנשים שיבחרו ע״י בחירות כאשר לבעל מירב הקולות משקל רחב יותר. למקום הראשון 3 נקודות לשני 2 נקודות וכן הלאה.

בדיונים בנושאים מהותיים כמו זכויות יסוד או התערבות בחקיקה ובהליכים פרלמנטריים, תידרש נוכחות של כל שופטי העליון.

עלתה מחלוקת: להשאיר את בית המשפט העליון כפי שהיא, כי לבית המשפט העליון אין היבט אידיאולוגי פוליטי מובהק. מנגד יש הטוענים שיש היבט מובהק, ולכן חייב לשנות את השיטה ולהגביר את השפעת נבחרי הציבור ביחס להשפעת מקצוענים בתחום.

נשיא בית המשפט העליון במעמד משקיף. גם בוחר את השופטים וגם יש לו קול בועדה, יש לו יותר מדיי כוח. פוגע באמון הציבור אם ייבחר כי זה לא בחירת העם.

צריך להיות בועדה גם שופטים גם חברי כנסת וגם מאופוזיציה ומהקואליציה שופט בית המשפט העליון צריך להיות משקיף. לשריין את האופוזיציה.

עקרונות שלא רוצים שיהיה וטו לאף אחד מהצדדים, שתיהיה הסכמה רחבה 7\9 8\11... מונע את הוטו.  

שופטים לא צריכים להתמנות ע"י משאל עם.

שופטים צריכים להיות מקצועיים.

דגש על זכויות מיעוטים – אם דעת השופטים תהיה דעת הרוב – יובל לפגיעה בזכויות מיעוטים.

הרכב הועדה לבחירת שופטים:

שופטים (כל השופטים במדינה יבחרו שופט אחד מהעליון, אחד מהמחוזי אחד מהשלום). 12 שנים כהונה מקסימום!

לשכת עוה"ד – שנוי במחלוקת. מצד אחד פוליטי מצד שני חשוב. עו"ד בתפקיד מעל 10 שנים רלוונטי להיבחר. עוה"ד הם בעצם הגוף היחיד שלא נבחר ע"י העם בסופו של דבר.

פוליטיקאים – 1 מהאופוזיציה, 1 מהקואליציה. גם אם מדובר במספרים אחרים – העיקר שיהיה שווה בשווה.

- יש רצון לייצר גיוון מצד אחד , אבל לא להתעלם מהפן המקצועי מהצד השני - עלתה הצעה להוסיף אנשי אקדמיה לועדה (אימוץ פן מסוים מהצעה ה2/3) - הרצון הוא לפזר את הכוח בין הרשויות (אימוץ פן מסוים של הצעת הנשיא)

הצעה אחת שבה התעמקנו - להשאיר את המצב הקיים:

- יש לנו הסכמה כי צריכה להיות ועדה שבוחרת שופטים (ולא החלטה של הממשלה והועדה רק מאשרת).

- משאירים את המצב שקיים היום על ועדה למינוי שופטים (הרוב בהחלטה היא לקואליציה).

- הועלתה הצעה להחליף את השופטים הקיימים בשופטים בדימוס (יבחרו על ידי נציגי אופוזיציה וקואליציה על מנת ליצור שוויון בדעות הפוליטיות), זאת על מנת 'לנטרל' את השופטים שנמצאים כיום בכהונה.