נושאים עמם יצאתי, הדורשים פיתוח ופעולה-

1. עיגון מרכיבים המוכלים בתוך תהליך הליווי הרשותי- בדגש על הערכה ושיווק

2. יצירת התנועה- פדגוגיה המשרתת מיצוב, קשר אישי, פעולות רשותיות- זרמיות, שיתופי פעולה ברשת. מרגישה שצריך לאחד את כל האמירות הללו לכדי תכנית סדורה.

   
   

מאוד מרשים לראות את העשייה וההתקדמות של בניית שפה דרך ותפיסה כמעט יש מאין.

מעטים גופים ציבורים ועמותות שיודעות גם לעקוב לחשוב ולנהל את השיחה המעמיקה על המשימות השונות כפי שנעשה כאן בצוות - ואני מאמינה שבכך טמונה גם ההצלחה

ברמת ההתערבות הרשותית - במה אנחנו שונים מגופים מתערבים אחרים?

בתכנית העבודה יש כרגע 12 מטרות ללא היררכיה.

לא בכדי הזרוע שאחראית על שיווק והפצה של המסרים היא הזרוע הכי מבולבלת.

במידה וזה קיים - זה השלב שבו צריך להנכיח את מטרות העל בכל שיחה כזו, כדי לא לאבד את כוכב הצפון ככל שמתרחבים ומעמיקים.

אני חושבת שזו סוגייה שלא מספיק נוכחת ובאה לידי ביטוי בתוצרים ובסדר היום של המועצה כרגע, ובפועל מדובר בסוגיה הכי חמה שחיה ביום יום של הזרם.

גם ברמה הטקטית/אסטרטגית אני חושבת שחבירה יותר מודעת לעולם הזה יכול לבנות את הפריצה המיוחלת גם ללבבות של מפלגות ימין שהן חלק מהזרם

2. צריך להכניס לעבודת השטח את הסדירויות של ההערכה והפיתוח הפדגוגי.

3. המלווה הרשותי זקוק לעבודת מטה כדי לשפר את המומחיות והידע שלו - בדגש על היכרות עם ארגונים ותוכניות.

4. צריך להדק את תוכנית "נקודת היציאה" מהרשות ולהבין אילו "נכסים" אנחנו שומרים ומשאירים ברשות גם אחרי שהמלווה הפדגוגי יוצא.

אבל בתחושה הולכים לבוא עלינו ימים מתוחים וכואבים עוד יותר..

החינוך הוא הדרך להפיץ את התקווה בחברה שלנו... איך נותנים לזה גם מקום ?

זה נדרש בשטח.. וזה אולי גם חשוב לנו שבוחרים בזה ביום יום

יש צורך לעלות מדרגה באופן שבו אנו מנסחים את היעד - מציגים אותו ואז נותנים פרטים ומידע על מידת הביצוע.

זו שנה קריטית שבה הידע שיש בשדה/ ברשת/ במחקר / במסדרונות הכנסת - יכול להיות קריטי להצלחה של כולם.

שנית, עסוקה מאוד בנושא התנועה (הייתי עסוקה בכך גם ברבעון הקודם), איך מייצרים מתהליך אחד של רתימה לאחר תנועה? וגם בכיוון ההפוך, איך המחשבה על תנועה מדייקת משהו בעשייה שלנו?

שלוש, רשויות- אני חושבת ששווה לחשוב על האופן בו אנו יכולים להיות נוכחים בכל רשות (אם דרך ראש הראשות/ ראש מנהל החינוך/ יו"ר הנהגת ההורים), זה מיפוי שאולי שווה לעשות אותו.

ארבע ואחרון, מונחות לפתחינו משימות רבות. חושבת שלעיתים אנו נדרשים לתעדף. השאלה היא כיצד? חשוב להסתכל על התכנית האסטרטגית שלנו ולבחון האם הפעולות שהגדרנו ישימות ומשרתות את התכנית והמטרות שבראשה.

בהמשך לכך כדאי להגביר גם את שיתופי הפעולה שלנו עם ארגוני ייצוג, (הנהגת ההורים, כדוגמה), גם מבחינת חשיפה וגם מבחינת פעולות

(הכוח של הציבור "הפשוט" לעומת הכוח של אנשים בתפקידי מפתח - יצירת מציאות בה שני המישורים מכתיבים את הדרך שלנו).

לדוגמה: שיח עם העוקבים שלנו ברשתות החברתיות במקביל לשת"פ עם גוף שיש לו המון עוקבים.

* לקראת בחירות-עד כמה ממשאבי הארגון אמורים להיות מופנים לעניין.

*האם עלינו להגדיל את הפעילויות הפדגוגיות בשטח על מנת להעמיק את עבודה הערכית זהותית של מורים בזרם (כמו "רשות הדיבור" והמאיץ הפדגוגי)

ציר הלעומתיות גבוה/נמוך

ציר היוקרה גבוה/נמוך

קהל יעד רחב/מצומצם

מקווה שלא נגזים בסדירויות עודפות על מנת לשפר את מה שיש לשפר.

זה עניין סמנטי משמעותי באופן שבו אנחנו מדבררים ומסבירים את עצמנו החוצה, שהרבה פעמים יוצר בלבול. בעיני זה הרבה פעמים לירות לעצמנו ברגל, ממליץ על ישיבת פיתוח כי חמ"ע זה פחות...

אין לי ספק שהמועצה תתקדם ותשפיע עם עבודה כזאת. המדידה והבקרה שנעשית מרשימה והרצון "להיות מושלמים" יובילו אותנו להצלחות.

חייבים להשקיע יותר בשיווק כדי שכמה שיותר משפיעים יחשפו לעבודה שנעשית פה. העבודה מול המפלגות והכנה לבחירות חייבת לקבל עדיפות כי הזמן נגדנו.

היה יום מרתק ותודה על ההזמנה

הארגון מצוי בשלב מעבר מצמיחה יזמית ("סטארט-אפ") להתנהלות ארגונית מבוססת ("אנטרפרייז"). ריבוי המשימות, התוכניות וממשקי העבודה מחייב יצירת תהליכים סדורים ושפה משותפת בין המחלקות השונות, בדגש על שיווק, קהילה, פדגוגיה ועבודה מול רשויות. ללא תשתית עבודה מתואמת וקבועה, קיים סיכון לאובדן מידע, חוסר תיאום ופספוס הזדמנויות, אשר עלולים לפגוע במיצוי פוטנציאל ההשפעה של המועצה.

יש לחשוב על שימוש באנשי מקצוע רלוונטיים בצמתים חשובים כגון: טכנופדגוגים (העברת חומרים ל"שפת העם")

אנשי שיווק- לפיתוח כלים/ שיווק

אסטרטגיה

אני מרגישה לעיתים שאין גיוון בדעות ואולי לעיתים אף מרחק (?) מהאנשים שאותם אנחנו אמורים לייצג. (אגב זה בא לידי ביטוי גם במיקומים הגיאוגרפיים של צוות המועצה שכולו גדרה-חדרה..)

גם בריטריט של חולם מלא, מרבית הארגונים הגיעו עם אג'נדה מסויימת, אולי אפילו אופוזציוניים כפי שהטיבה מעין ח.כ לתאר.

מרחבי התוכן שלנו הם לא של צד אחד, ולא נתפסים של צד אחד, ואוי לנו אם נחשוב ככה! גם אדם ימני יכול לחשוב שנכון וחשוב לדבר על דמוקרטיה.

אנחנו צריכים להחזיק בתפיסה שמרחבי התוכן הם של כולם, ואולי יש דיונים ודילמות לגבי האופן שבו נכון לפעול בתוכם אבל הם חשובים לכולם.

חשוב מאוד מאוד שנשים לב לזה. אני חושבת שסוד ההצלחה והכניסה של המועצה ללבבות האנשים תהיה ביכולת לחנך גם לנרטיבים אחרים (לדוגמה בציונות- לשנות את הסיפור שמספרים, ולספר גם את הסיפור שאינו אירופוצנטרי), לדעות אחרות, לארגונים אחרים שאולי סותרים את הדעות שלנו במובנים מסויימים. כמובן שזה צריך להתחבר לערכי הליבה שאנחנו מחזיקים אבל צריך להיות רגישים לזה.

זה אתגר אבל זה חשוב וזה מה שיבטיח את ההצלחה של המועצה.

ההכרות עם המועצה בשדה החינוכי- אירגונים, אגפי חינוך ומנהלים גדל מאד.

האתגר הוא כיצד זה מגיע למורים ולתלמידים.

לוחות הזמנים שלנו נגזרים משעון חול תקציבי קשוח וזמנים של תורמים שרוצים לראות איך הכסף שלהם יותר שינוי מהיר בתוך המציאות הסוערת. אנחנו צריכים גם "שעון" חדש ומציאותי שיש בו הרבה יותר ריאליה לגבי היחס בין זמן, משאבים ואימפקט שנוכל למדוד את עצמנו למולו.

ויש במה להתגאות. יחסית למשך החיים של הארגון הספקנו המון. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.