היא פותחת לי הרבה חלומות.

העיר בה הכל מתרחש ונפתחים שמים

בשבילי היא אוויר וטיפות של מים.

היא חלום שמתגשם, הגשמה של דורות

לי היא פותחת את הלב ומחזקת מחשבות.

או ירושלים ירושלים עיר האורות

היא פותחת לי הרבה חלומות.

כמה שמות נכתבו לך, כמה שירים נכתבו עלייך, ואף מילה לא מצליחה באמת להכיל אותך.

את עיר של זהב, אבל גם של דמעות. עיר שבה האבנים שותקות, אך מדברות את ההיסטוריה של עמים שלמים. רחובותייך צרים, אבל בלב שלך יש מקום לכולם — ליהודים, לנוצרים, למוסלמים, לאלו שמאמינים ולאלו שמבקשים רק שקט.

כל פינה בך מרגישה כמו געגוע — גם למי שנמצא בתוכך ברגע זה. השוק הצבעוני, הרוח שעוברת בין הסמטאות של העיר העתיקה, קרני השמש על אבני הכותל… את כל כך עתיקה, ובכל זאת — כל פעם מרגשת מחדש.

ירושלים, את כמו תפילה מהלכת. את לא קלה, את לא מובנת, לפעמים גם כואבת — אבל את תמיד נשארת שלנו, מזכירה לנו מי אנחנו ומה חשוב באמת.

הלוואי שנדע לשמור עלייך, על השקט שלך, על הרוח שבך. הלוואי שנהיה ראויים לכל מה שאת מסמלת.

באהבה,

ממי שמביט בך בפליאה – בכל פעם מחדש

בליבך גנוז סיפור האבות,

משחר ההיסטוריה, מימי דוד המלך,

עמך נשא עיניו אלייך – בלי הפסק.

בין אבני הכותל נרקם התפילה,

געגוע של גלות, תקווה וגאולה,

שבעה שערים שומרים על ליבך,

ושכינה שוכנת בין סמטאותייך.

ימי המקדש – תהילה וזמר,

ועת חורבן – דמעה ועפר.

אך תמיד חזרת, לאור ולחיים,

בחזון נביאים ובשירי משוררים.

ירושלים של מעלה ושל מטה,

עיר של רוח, של מאבק ושל שירה,

עיר שחוברה לה יחדיו –

ליבו של עם, חלום חי ונצח.

בימינו את שוב מאירה באור,

בירת מדינה, מגדלור לדור,

כנסת ושוק, חייל ותלמיד,

כל שבך – נשמת העם היהודי העתיק.

אז נשיר לך, עיר נצחית, קדושה,

בכל שפה, מכל נשמה, באהבה,

כי את אינך רק מקום במפה –

את בית, את תקווה, את זהות חיה.

ירושלים היקרה

את הרבה יותר מעיר – את הלב של העם שלי. בכל אבן בך טמונה תפילה, בכל סמטה – סיפור של אלפי שנים. דורות של יהודים חלמו עלייך, התפללו לשוב אלייך, ולא ויתרו, גם כשנראה היה שאבוד.

היום את מאוחדת, חיה, שוקקת חיים – שילוב של קדושה, זיכרון ועתיד. למרות הקושי והמורכבות שבך, אהבתנו אלייך נשארת חזקה, עמוקה ונצחית.

תמשיכי להאיר, להיות השראה, ולהזכיר לנו מי אנחנו.

באהבה

יש מקומות שפשוט מרגישים כמו לב.

ככה את בשבילי.

לא משנה כמה פעמים הייתי אצלך את תמיד מרגשת מחדש.

כשאני מטייל ברחובות שלך, אני מרגיש כאילו כל אבן מספרת סיפור. לפעמים שקט, לפעמים כואב, לפעמים מלא תקווה.

היופי שלך הוא לא רק במה שרואים הוא במה שמרגישים.

יש בך אור אחר, מיוחד.

בין אם זה השמש שנשפכת על החומות, או הרוח שנושבת בין הסמטאות הכל בך מרגיש קדוש, אמיתי, עמוק.

ירושלים שלי,

אני לא יודע להסביר למה, אבל את תמיד נוגעת בי.

אולי זה בגלל הזיכרונות, אולי בגלל התקווה, ואולי פשוט בגלל שאת את.

אני מאחל לך שקט, שלווה, ואהבה.

ושתמשיכי להיות כמו שאת יפה, מרגשת, אמיצה.

תודה על היופי שלך, על השקט שבין החומות.כל אדם שהולך ברחובות שלך, פ מרגיש בבית.

יש בך משהו מיוחד, רוגע בתוך הרעש, עומק בתוך הפשטות. לשבת ליד קפה קטן, להסתכל על האנשים, ולדמיין את כל הסיפורים שעברו כאן לפנינו.

אני מאחל לך רק טוב – שקט, שלווה, ואנשים שאוהבים,