להערכתי, קיימת הקצנה בתיאור החברה העוינת והביקורת מוצדקת באופן חלקי. המספר המתערב מספר את הסיפור תוך מבע משולב עם זוית הראיה של יונה וייתכן שבשל כך, החברה מוצגת באופן שלילי ומוקצן. נכון הדבר שיונה העגלון שרוי ביגון כבד ולא מוצא מי שישמע ויתעניין בו. אך גם הוא אינו מתעניין בחברה הסובבת אותו, שגם היא, ייתכן ומורכבת, לפחות בחלקה, מאנשים בודדים ביגונם. לדוגמא, הרכיבה בעיר ההומה והתגובות ההמון לאופן רכיבתו יכולות להיות מוגזמות אך גם   אם נכונות, קיים סיכוי סביר שנובעות אכן מהעובדה שהוא היה טרוד במחשבותיו ורכב באופן לא זהיר ומתחשב. ובשאלת "איש הצבא", "האם כולם קשרו עליך קשר?", ייתכן ואין מדובר באמירה מתריסה, אלא דווקא אולי באיזו שהיא אמפתיה למצבו.

הסיפור מסופר על רקע המהפיכה התעשייתית ותהליך "העיור", מדובר בחברה משוסעת, בה ההמון מורכב ברובו מבודדים עייפים פיזית ונפשית. ניתן לראות זאת, במיוחד במפגשים עם החצרן, אשר יונה שאל אותו מהי השעה וזה ענה לו וביקש שימשיך בדרכו (אינו מודע כלל לעובדה  ניצב לפניו אדם הזקוק לעזרה) ובמפגש עם העגלון הצעיר, אשר התעורר לרגע משינה הלך לרגע לשתות ומסיבותיו הוא, ככל הנראה עייפות ניכרת , חפץ לחזור ולשוב לישון. 

לפיכך, להערכתי, קיימת הקצנה בתיאור החברה האדישה לפרטי הבודד. 

גם בימינו אנו, קיימת נטיה מוגברת ובתמריץ ועידוד תקשורתי, לעסוק בחברה הישראלית ולהציגה כחברה אשר אדישה לפרט המוחלש (לדוג', זקנים, חולים כרוניים מסויימים). אך יחד עם זאת, ניתן למצוא נקודות אור רבות של לכידות ואכפתיות. לדוגמא, במקרים בהן נדרש אדם לעזרה כלכלית בשל משבר אליו נקלע ומגלים שקיימת הירתמות מרגשת של הציבור הרחב שבא לעזרתו. הדבר "שקוף" לעיננו, האזרחים, בין היתר, באמצעות אתרי אינטרנט, כגון "פייסבוק", בהן מועלית בקשה לגיוס המונים לטובת הפרט הבודד.

לסיכום, הביקורת החברתית המועלית בסיפור "יגון"  על אדישות ההמון כלפי הפרט הבודד, מוצדקת, אך מתוארת באופן מוקצן, איננה לוקחת בחשבון את התקופה ההיסטורית ובמידה מסויימת סובייקטית מאחר והמספר נצמד בסיפור לתחושותיו של הגיבור. גם בימינו אנו, קיים "עלהום" על החברה האדישה בה אנו חיים, אך בראיה מפוקחת ומאוזנת יותר, להערכתי, יש בחברה הישראלית, גוונים שונים והרבה צדדים של טוב, לכידות ועזרה הדדית.
 

תיאור הפעילות: פעילות מסכמת בעקבות היצירה "יגון" מאת צ'כוב. 
לא נדרשת פעילות מוקדמת מיוחדת לטובת שיעור זה, מלבד העובדה שהשיעור ייעשה בתום התהליך הלימודי על היצירה ויינתן הסבר על מהי שאלת עמ"ר.

השיעור ייפתח בשיח תלמידים ויתמקד בשאלות:

·         האם הביקורת החברתית בסיפור מוצדקת? כן/לא , מדוע? ומתן דוגמאות.

·         האם החברה המוצגת בסיפור מאפיינת גם את החברה שלנו כיום? כן/לא, מדוע? ומתן דוגמאות. ניתן, כפעילות מקדימה לשאלה זאת לאפשר לתלמידים לחפש ב"גוגל", דוגמאות רלוונטיות, המחזקות או מחלישות את תוקף הביקורת החברתית גם לחברה הישראלית כיום.

בסיום השיח הכיתתי, נדגיש שכל תשובה היא טובה, במידה והצלחנו לנמק אותה כראוי ולבסס את עמדתנו באמצעות דוגמאות מתאימות.

בחלק השני של השיעור, כל אחד מהתלמידים יידרש לכתוב תשובה בגרותית מלאה לשאלת העמ"ר שניתנה ויקבל על כך ציון.

להערכתי, פעילות זאת אינה מתאימה להערכה חלופית אלא כעבודה להגשה ומתן ציון בגינה.