1. מיזם פיתוח מונחה-עניין ואוטונומיה אישית (Focus: מוטיבציה פנימית, אוטונומיה, יכולת תכנון)

פעילות זו מטרתה לעורר עניין ותשוקה לדעת וליצור, על ידי מתן אוטונומיה בבחירת הבעיה אותה התלמיד רוצה לפתור באמצעות קוד.

יישום בפייתון:

1. שלב הגדרת המטרה האישית: המורה מציב את האתגר: "זהו בעיה אישית או תחום עניין שאתם רוצים להעמיק בו, ופתחו כלי פייתון קטן שיכול לסייע בכך".

    ◦ עידוד עצמאות: התלמיד יבחר את נושא הלימוד מתוך עצמאות בהתאם למטרות שהגדיר (למשל, בניית מחשבון משקלות מותאם אישית או כלי לניתוח טקסטים).

    ◦ פיתוח תכנון: התלמיד נדרש לאבחן את צרכיו הלימודיים ולקבוע מטרות לפרויקט.

2. שלב רכישת ידע באופן עצמאי: המורה מציג את עצמו כמנחה למידה ומדגיש כי ידע נדרש יירכש על ידי התלמיד מתוך מקורות ידע זמינים.

    ◦ תפקיד המורה כמנחה: המורה מסייע בהכוונה והפניה למקורות ידע. אם התלמיד צריך ללמוד על ספרייה חיצונית בפייתון שאינה בתוכנית הלימודים (כגון ספרייה גרפית), זה נחשב ללמידה מחוץ למסגרת הפורמלית, שהלומד העצמאי מעוניין ללמוד.

3. הפקת משוב והערכה: התלמיד נדרש להשוות את תוצאות הקוד (התוצר) שלו למטרות שקבע. הוא מפתח יכולת להעריך את ביצועיו בעצמו לאחר שדלה ראיות.

2. למידה רצועתית ועידוד גמישות דרך ניסוי וטעייה (Focus: גמישות, פתיחות להתנסויות, מטא-קוגניציה)

פעילות זו מתמקדת במתן בחירה בשיטות הלמידה ובשימוש בבעיות תכנותיות כהזדמנות לפתח גישה מסתגלת להתמודדות עם כישלונות ("באגים").

יישום בפייתון:

1. מתן אפשרויות בחירה (היבט הלמידה): כאשר מוצג נושא חדש בפייתון (למשל, שימוש בלולאות מורכבות), המורה מאפשר למידה רצועתית:

    ◦ התלמידים יכולים לבחור האם לשמוע את אותו שיעור באותו זמן, או לאפשר במקביל קריאה של תיעוד רשמי, צפייה בסרטונים רלוונטיים, או עבודה בקבוצה מקבילה. מתן אפשרות בחירה באופן שבו הלמידה קורית מעודד אוטונומיה ומכיר בכך שהתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר בדרכים שונות.

2. פיתוח גמישות וחקירה (היבט ההתמודדות): המורה מחייב את התלמידים לנהל "יומן באגים" או "יומן חקירה".

    ◦ עידוד גישת חקר וניסוי: התלמיד נדרש להשתמש בגישה של חקר, ניסוי וטעייה כאשר הקוד אינו רץ כמצופה. כאשר הקוד נכשל, הלומד מפתח גמישות בכך שהוא אינו נסוג, אלא מתמודד מתוך גישה מסתגלת.

    ◦ מטא-קוגניציה ורפלקציה: יומן החקירה דורש מהתלמיד לנהל פעילויות קוגניטיביות המצריכות ניתוח אינפורמציה (של הודעת השגיאה) ולתאר את אסטרטגיות הפעולה שפיתח כדי לתקן את הקוד. המורה צריך לעורר בלומד אחריות אישית ללמידה.

    ◦ הכוונת חשיבה: המורה יכול לסייע בניסוח שאלות חשיבה שיכוונו את התלמיד לנקודות קריטיות בקוד במקום לספק את הפתרון.

--------------------------------------------------------------------------------

חשוב לציין: כפי שעולה מהמקורות, כדי שפעילויות אלו יצליחו, נדרשת תחילה התנסות של המורה עצמו בלמידה עצמאית וכן שינוי תפיסה כך שהמורה יהפוך ממורה למנחה. בנוסף, נדרש זמן הכנה ועבודה עבור המורה כדי ליצור הזדמנויות בחירה אלו.

השאלה:

למידה מכוונת עצמית דורשת מהלומד מערך של מיומנויות ואיכויות פנימיות וניהוליות. איזו מבין הבאות אינה נדרשת במפורש לצורך קיום למידה מכוונת עצמית, כפי שצוין במקורות?

א. שיקוף (הערכה מתמשכת של ההתקדמות) ב. הצבת יעדים ג. יכולת למידה עצמאית ללא סיוע או תמיכה חברתית ד. אחריות

--------------------------------------------------------------------------------

התשובה:

ג. יכולת למידה עצמאית ללא סיוע או תמיכה חברתית

הסבר:

התשובה ג' אינה נכונה מכיוון שהמקורות מציינים כי רוב הלומדים העצמאיים זקוקים לקבוצה שיתופית ותומכת בלמידה. למעשה, למידה עצמאית אינה נחשבת למעשה אישי ובודד, אלא חברתי וקבוצתי.

לעומת זאת, שאר התכונות (שיקוף, הצבת יעדים ואחריות) נדרשות כולן לצורך למידה מכוונת עצמית:

• אחריות: למידה מכוונת עצמית היא גישה שבה הלומדים לוקחים שליטה ואחריות על תהליך הלמידה שלהם. היא מטפחת אחריות ועצמאות.

• הצבת יעדים: דרושה הצבת יעדים והגדרת יעדי למידה ברורים וברי השגה.

• שיקוף: נדרש שיקוף עצמי קבוע (הערכה מתמשכת של ההתקדמות) כדי לייעל את הלמידה

הכרתי כלי מדהים שיכול לעזור לי להכין סיכומים ושאלות לתלמידים המבוסס על חומר מוגדר שאני מזינה בו :)

על סמך הממצאים וההמלצות המוצגים בסרטון, אשר הדגים כי שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית פוגע בזיכרון, בהבנה וביצירת חיבור אישי לחומר הנלמד, להלן שני רעיונות מעשיים ליישום בכיתה המכוונים לשימוש נבון:

1. יישום מודל "טיוטה אישית והרחבה עם AI" בכתיבת מטלות:

    ◦ העיקרון: על מנת לשמר את החיבור האישי והזיכרון של התלמיד לטקסט, המורה יקבע כלל לפיו התלמיד חייב לכתוב באופן עצמאי טיוטה ראשונה מלאה של המטלה (כגון חיבור או מאמר) ללא שימוש בבינה מלאכותית.

    ◦ היישום: רק לאחר שהטיוטה הראשונה (ה"גרעין" של העבודה) הושלמה, התלמיד יכול לנהל "שיחה" עם הבינה המלאכותית כדי לשפר, להעשיר לשונית או להרחיב את הטיעונים. המטרה היא להשתמש בבינה המלאכותית ככלי שיפור חיצוני ולא ככותב ראשי, ובכך לאפשר לתלמיד להביא את נקודת המבט והדוגמאות הנוגעות לחייו האישיים שנפגעות כאשר ה-AI כותב לבד.

2. הפיכת ה-AI מ"נותן תשובות" ל"שותף ללמידה באמצעות שאלות":

    ◦ העיקרון: כדי להימנע מקיצורי דרך ו"כיבוי המוח", ובהתאם לגישה לפיה יש לעבור מעולם של חיפוש תשובות לעולם של חיפוש שאלות טובות, יש ללמד את התלמידים כיצד להשתמש ב-AI ככלי לימוד מעמיק ולא ככלי לפתרונות מיידיים.

    ◦ היישום:

        ▪ במקום לבקש מהתלמידים לקבל פתרון סופי מה-AI, המורה יטיל מטלות המכוונות לשימוש בבינה המלאכותית כדי לבקש הסבר על חומר, או כדי לנסות ללמוד באמצעותה.

        ▪ ניתן ליישם זאת באמצעות שימוש בכלים חדשים (כדוגמת הבוט שפותח בגוגל שאינו נותן תשובות אלא שואל שאלות כדי להנחות את הלמידה), או על ידי תרגול כתיבת "פרומפטים מצוינים" (שאלות פתיחה) כדי לפתח את החשיבה הביקורתית והיצירתיות שלהם. לדוגמה: התלמיד יתבקש לתעד דו-שיח עם הצ'אט, שבו הוא מבקש מהצ'אט להסביר מושג קשה בחמישה אופנים שונים עד שהוא מבין אותו לחלוטין.

התובנות שלי: תלות מלאה בבינה המלאכותית לא מקדמת את התלמיד, היא אף יכולה להזיק לו.

חשוב שהמורה יכוון את התלמידים בשימוש ב AI כאשר הוא נותן מטלה ואפילו לדרוש מהתלמידים לשקף בעבודה את התהליך/הדרך שהם עשו עם ה AI.

השאלה: למידה עצמית (בפרט למידה עצמית מקוונת) מוכחת כיעילה, אך דורשת משמעת רבה. על פי המקורות, אילו מהיתרונות הבאים נובעים מהשתתפות בלמידה עצמית? (ניתן לבחור יותר מתשובה אחת)

1. פיתוח מיומנויות חזקות לפתרון בעיות, שבהן מכשולים מהווים הזדמנות ללמוד משהו חדש.

2. צבירת מיומנויות נוספות בתהליך, כגון ניהול זמן, הערכה עצמית והגדרת יעדים.

3. בניית ביטחון על ידי מתן עצמאות לפרט בשיטת ההוראה-למידה.

4. הפיכה לבעלי כישורים מרובים (Multiskilling), כולל פיתוח כישורים אישיים כמו תקשורת ויכולת מנהיגות.

5. היכולת להשתלב ביתר קלות בתפקידי כניסה בהייטק דרך תכניות המשלבות למידה עצמית עם מנטורינג וליווי.

6. כל התשובות נכונות.

התשובות הנכונות

התשובה הנכונה היא 6.

כל התשובות נכונות.

הסבר קצר :

• תשובה 1: למידה עצמית מאפשרת לתרגל זיהוי בעיות ופתרונות מוצלחים, ו"מכשולים" מהווים "הזדמנות מעולה ללמוד משהו חדש בקצב אישי".

• תשובה 2: הלמידה העצמית מעניקה "מיומנויות יקרות ערך נוספות" תוך כדי, כגון "ניהול זמן, הערכה עצמית והגדרת יעדים".

• תשובה 3: הדרך הטובה ביותר להעלאת הביטחון היא למידה עצמית, מכיוון שהיא מספקת את העצמאות של הפרט ותומכת בביצוע בחירות בביטחון.

• תשובה 4: למידה עצמית עוזרת "לצבור כישרונות רבים" (Multiskilling) ומפתחת כישורים אישיים שיועילו בכל תחום, כמו תקשורת ויכולת מנהיגות.

• תשובה 5: תכנית בלוטק ONLINE, לדוגמה, מציעה הכשרה רחבה למועמדים פוטנציאליים לתפקידי כניסה בהייטק, המבוססת על למידה עצמית, וכוללת ליווי ומנטורינג.

יצרתי חידון בסגנון שאלות סגורות, המכיל את עקרונות הלמידה העצמאית. (מצורף הקובץ הערוך)

מפתח התשובות:

1.ב 2.ג 3.ב 4.ג 5.ב 6. ג 7.ב 8.ג 9.א 10.ב

היבט שלא חשבתי עליו באופן מיידי כקשור וגיליתי מניתוח המקורות שלי: הלומד העצמאי עושה רפלקציה כל הזמן על תהליך הלמידה שלו, ולומד איך לשפר את אופן הלמידה שלו או התכנים שהוא זקוק להם.

פירושו של דבר שהמורה מלווה אותו בתהליך הזה ולא מתייתר מקומו בתהליך הלמידה של הלומד העצמאי.

שני רעיונות מעשיים מרכזיים ליישום בכיתה לטיפוח לומד עצמאי, הנסשני רעיונות מעשיים מרכזיים ליישום בכיתה לטיפוח לומד עצמאי, הנסמכים על המאמרים, הם: 1. יצירת רלוונטיות ועניין באמצעות משימות "בלשיות" או "מערערות" ושימוש בכלים מעולם התלמידים יישום זה מתמקד בטיפוח מוטיבציה פנימית על ידי הפיכת התוכן הנלמד למרתק ורלוונטי. • הלכה למעשה: ◦ הצגת הנושא הנחקר כאירוע בלשי: הציגו אירוע היסטורי או מדעי כ"אירוע בלשי שיש לפענח". ניתן, למשל, לפתוח "תיק CSI" ולעקוב אחרי דמות או אירוע מסוים (למשל, "מעקב בלשי אחר נפוליאון" או חקר המהפכה הצרפתית), כדי לברר האם יש "להרשיע" או "לזכות" אותו על מעשיו. ◦ הצגת שאלות מערערות: הציגו שאלות שמעוררות חשיבה עמוקה ש"גוגל לא יודע לענות עליהן", כגון "מה היה קורה אילו?" (לדוגמה, "מה היה קורה אילו כל המדינות בעולם היו דמוקרטיות?") והזמינו את התלמידים לחקור שאלות אלו. ◦ שימוש בתוצרים עכשוויים: אפשרו לתלמידים לסכם את השיעור או האירועים בדרכים המשתמשות בחוזקותיהם ובכלים מעולמם, כגון: סיכום השיעור ב"מם", יצירת סרטון טיק-טוק בהתאם לנושא, הקלטת פודקאסט, או פיתוח משחק קופסה או משחק מחשב. ◦ הערה: חשוב לבחור את סוג הלמידה ואופי הפעילות לאחר שהוגדרו מטרות הלמידה, כיוון שהבחירה אינה אקראית אלא מבוססת על התוכן והמיומנויות הרצויות. 2. מתן אוטונומיה ובחירה המלווה בהקניית מיומנויות וכלים מפורשים יישום זה מתמקד בפיתוח תחושת המסוגלות, מתן שליטה ללומד והקניית ה"איך". • הלכה למעשה: ◦ בחירת תוצרים ואמצעי למידה: אפשרו לתלמידים לבחור בין משימות ותוצרים שונים, תוך הגבלת האופציות (מספיקות שלוש אופציות) כדי לא לבלבל. לדוגמה: אם דורשים סיכום, אפשרו להם להציג את ממצאיהם בסרטון ויזואלי, בטקסט כתוב או בפלטפורמה דיגיטלית. האוטונומיה מאפשרת לכל תלמיד לבחור את הדרך המתאימה לו ולחוזקותיו. ◦ הקניית "ארגז כלים" מפורש: לפני כל משימת לומד עצמאי, יש למפות ולזהות את המיומנויות הנדרשות (אורייניות, טכנולוגיות, חברתיות ורגשיות) ו"לקרוא להן בשם". יש לעבוד עליהן בהוראה מפורשת. לדוגמה, אם המשימה דורשת חיפוש ברשת, למדו אותם על מקורות מידע מהימנים. אם דורשים כתיבת פסקת טיעון, ודאו כי הכלים לכתיבה זו הוענקו. ◦ בניית תוכנית יעדים מדורגת: בנו יחד עם התלמידים תכנית יעדים שתכלול "שלבים שלבים", כזו שתהיה מאתגרת אך לא מתסכלת, כך שהשגת תת-מטרות תתגמל את הלומד ותחזק את המוטיבציה ולקיחת האחריות.

התובנות שלי: כלי מקסים שאוכל להעזר בו להכנת מטלות ופעילות חוויתית בכיתה

מדובר על סיפור, יש מצגת חדשה, אינפוגרפיה, סרטון והיה גם כרטיסיה

הדיבייט בפודקאסט - ממש מרתק!

עוזר אישי לתלמידי מדעי המחשב והנדסת תוכנה. מסייע בהבנת מושגים, פתרון בעיות ותירגול לקראת הבגרות בנושאי יסודות התכנות, מבני נתונים, מודלים חישוביים ותכנות מונחה עצמים (OOP).

A bot with all the details of the cobe, so it can explain the test,

And instructions how to chat with a student for cobe prep.

It also translates itself in small parts for students.

The tool summarized the material and quickly and efficiently offered an easy quiz for to help the students understand the material.

התלמידים לומדים איך לכתוב קוד לפי תבניות עיצוב ידועות.

מצגת: https://claude.ai/public/artifacts/da17704e-4756-47e1-8295-67c88fe11f1e

לאחר מכן הם עובדים בזוגות על המשחק של זיהוי תבניות עיצוב בתרחישים שונים מהחיים (האתגר).

https://claude.ai/public/artifacts/6765b605-799c-493b-b632-ce3435972b87

לסיום הם ממלאים טופס רפלקציה: https://forms.gle/SUgDLbeRXW4A6xn88

זכור - אצלי גם מתרגלים ובעיקר מבינים!

2. תיאור ה וייב:

ביקשנו מהבינה המלאכותית ליצור אפליקציה ללימוד אוצר מילים מערבית לעברית. תיארנו לו איך האפליקציה תיראה ותעוצב וגם מה תכלול: כרטיסיות ללימוד המילים, תרגול באמצעות משחקים מגוונים, ואפילו נתנו לו דוגמאות לתרגילים, כמו תרגום צירופים/משפטים, השלמת מילה חסרה במשפט ועוד. על המילים בערבית להיות מנוקדות.

לאחר היווצרות האפליקציה נדרשנו לדייק יותר באיך בדיוק הכרטיסיה תיראה, מה יהיה מקדימה ומה יהיה מאחוריה.

3. סיכום משוב התלמידים:

לאחר שהתלמידים תרגלו, דייקנו אותו שוב לבקשת התלמידים וביקשנו להוסיף שמע לכל מילה.

השמע כלל ניקוד סופי, נושא שהתלמידים לא מכירים וביקשנו שהשמע לא יכלול ניקוד סופי.

רוב התלמידים דיווחו שהאפליקציה היתה יעילה ועזרה להם ללמוד בלימוד אוצר מילים וציינו הרבה יתרונות שיש באפליקציה, כמו: המילים חולקו לנושאים, שיש מגוון של תרגול ואפילו בחינות, האפליקציה קלה לשימוש, נעימה ומזמינה. היו שדיווחו שהיה להם יותר כיף ככה ללמוד.

המשוב של התלמידים היה הכרחי וכלל גם הצעות לשיפור, מה שגרם לשכלול של האפליקציה לטובתם ולהעלאת המוטיבציה שלהם ללמידה.

4. תובנה אישית:

ההתנסות בפיתוח אפליקציה שברה אצלנו את המחסום הטכני והשאירה לנו מרחב נקי ליצירתיות ולחשיבה מחוץ לקופסא. היכולת להכתיב לבינה המלאכותית את המבנה המדויק של הכרטיסיות, את סוגי המשחקים ואת הניקוד בערבית, אפשרה לנו ליצור כלי לימודי שמותאם ב-100% לצרכי התלמידים שלנו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשימוש בבינה המלאכותית חוסך זמן רב.

המשוב מהתלמידים הוכיח שחוויית הלימוד השתנתה מקצה לקצה. האפליקציה יצרה עניין גבוה בזכות היותה מזמינה וקלה לשימוש. העובדה שהתלמידים היו שותפים לשיפור האפליקציה הפכה אותם ללומדים פעילים. כשהם ראו שהצעות השיפור שלהם הופכות למציאות בתוך זמן קצר, המוטיבציה שלהם ללמוד עלתה.

התוצאה הסופית היא של מורה בקלאס באפס מאמץ והלימוד אפקטיבי, מהנה ומדויק הרבה יותר.

מירב כהן ומירב לויטה