לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש השני (בשנת 70 לספירה) לא היה אפשר לקיים את המנהג של עלייה לרגל והבאת ביכורים לבית המקדש. זאת ועוד: הגלות שבאה בעקבות החורבן ניתקה את עם ישראל מעבודת האדמה בארץ ישראל. וכך איבד חג השבועות את אופיו החקלאי וקיבל תוכן חדש – חג מתן תורה.
 בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע גם התאריך לחג השבועות – ו' בסיוון – כתאריך המציין את זמן מתן תורה: "בשישה בחודש (סיוון) ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמ' ב). 

במקרא עצמו אין לחג ציון תאריך (חודש ויום), אך בספר שמות מסופר שבני ישראל הגיעו להר סיני "בחודש השלישי" – הוא חודש סיוון.

חג מתן תורה: שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל עם ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי והורה להם את עשרת הדברות, החקוקים על לוחות הברית שהושמו במשכן.

שם: גלי אייזן
כיתה: ח'1
ג'בל מוסא (=הר משה) במדבר סיני ההר עליו קיבלו את לוחות הברית

תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה. על פי המסורת, התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג השבועות והלימוד הוא ההכנה ליום מתן התורה. מקור המנהג בספר הזוהר שהופץ לרבים במאה השלוש עשרה ומאז נפוץ המנהג ברוב קהילות ישראל. כמו כן גם מקור השם "תיקון ליל שבועות" הגיע מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון", שפירושה בעברית- "קישוט". הכוונה היא שהאנשים שאומרים את ה"תיקון" הם השושבינים המקשטים את הכלה- התורה, במהלך הלילה, לקראת כניסתה לחופה למחרת בבוקר, בעת קריאת עשרת הדיברות. יש המסבירים זאת מלשון התקנה - התכוננות לקבלת התורה שהיהודי אמור להרגיש כל שנה מחדש ביום בו ניתנה התורה. טעם נוסף שניתן לכינוי 'תיקון' הוא שלימוד התורה בלילה שלפני מתן תורה מתקן את חטאם של בני ישראל אשר על פי האגדה במדרש שיר השירים רבה ישנו עד מאוחר ביום מתן תורה.

שם: נועה מיכאלי.
כיתה: ח1.

שער תיקון ליל שבועות, תר"ט 1849