Journal of Applied Behavior Analysis

מתי פורסם: בשנת 2018

התנהגות חיובית,.

חיזוק דיפרנציאלי.

הפרעת קשב וריכוז (ADD).

התנהגות לא רצויה.

חינוך.

2- מהי היעילות של חיזוק דיפרנציאלי בהפחתת התנהגויות לא רצויות?

המחקר נערך בשיטה ניסויית, שבה נוצרו קבוצות ניסוי וביקורת. קבוצת הניסוי קיבלה התערבות של חיזוק דיפרנציאלי, בעוד קבוצת הביקורת לא קיבלה התערבות כזו. השיטה הניסויית מאפשרת להשוות בין השפעות ההתערבות על התנהגות הילדים.

אוכלוסייה ומדגם:

אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאים 6-12 עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז (ADD). המדגם נבחר באופן אקראי מתוך בתי ספר שונים, והקפיד על גיוון במאפיינים דמוגרפיים כמו מגדר, רקע סוציו-אקונומי, ורמות שונות של תסמינים.

כלי מחקר:

תצפיות ישירות: החוקרים ביצעו תצפיות על התנהגות הילדים בסביבות חינוכיות שונות, כדי לאסוף נתונים על התנהגויות חיוביות ולא רצויות.

שאלונים להורים ומורים: הורים ומורים מילאו שאלונים שנועדו להעריך את התנהגות הילדים לפני ואחרי ההתערבות. השאלונים כללו מדדים של התנהגות חיובית, תסמינים של ADD, ורמות של חיזוק חיובי.

מדדי התנהגות: החוקרים השתמשו במדדים כמותיים כדי להעריך את השינויים בהתנהגות, כולל תדירות התנהגויות חיוביות ולא רצויות.

תהליך ההתערבות:

במהלך ההתערבות, החוקרים סיפקו חיזוקים חיוביים לילדים על התנהגויות רצויות, תוך כדי תיעוד התנהגותם. החיזוקים כללו פרסים, שבחים, או תגמולים אחרים, שניתנו באופן דיפרנציאלי בהתאם להתנהגות.

ניתוח נתונים:

הנתונים שנאספו ניתוחו באמצעות שיטות סטטיסטיות, כדי לקבוע את ההשפעה של ההתערבות על התנהגות הילדים. החוקרים השוו את התוצאות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, והעריכו את המשמעות הסטטיסטית של השינויים שנצפו.

1- נמצא כי חיזוק חיובי דיפרנציאלי הביא לשיפור משמעותי בהתנהגות החיובית של הילדים.

2- התנהגויות לא רצויות הופחתו באופן משמעותי בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

3- הממצאים מצביעים על כך שהשימוש בחיזוק חיובי יכול לשפר את התנהגותם של ילדים עם ADD בסביבות חינוכיות.