מטרה רגשית-חברתית:
לפתח אצל הילדים אמפתיה כלפי רגשותיהם של אחרים וללמד אותם איך להגיב ולסייע לחבריהם במצבים רגשיים שונים.

• מה עושים:
  תצפית על יכולת הילד לזהות את הרגש הנכון לפי הבעות פנים, ציורים או סיפור.

• שאלה מנחה:
  "האם הילד יכול לזהות את הרגש שמוצג ולהסביר למה?"

הערכת היכולת של הילד להבין רגשות של אחרים ולהגיב בהתאם.

שאלה מנחה:

"האם הילד מביע הבנה לגבי רגשות חברים ומציע פתרונות לעזרה?"

הגננת שואלת את הילדים מה למדו במהלך השיעור ומבקשת מהם לשתף איזה רגש הם זיהו והאם יש להם סיפורים אישיים על רגשות.

"איזה רגש אהבתם להכיר היום?" "איך עזרנו לחבר עצוב?"

כל ילד יוצר כרטיס עם רגש שהוא חווה היום (ציור או תיאור מילולי), ומסביר איך הרגש משפיע עליו ביום-יום.

המורה תאסוף את הכרטיסים ותציג אותם כמשוב אישי לכל ילד.

הגננת מציגה סיטואציות שונות (כגון: חבר שמח, חבר עצוב) והילדים צריכים להסביר איך הם יכולים לעזור.

"אם חבר שלי כועס, איך אפשר לעזור לו?"

הילדים מתבקשים לצייר שלושה פרצופים המייצגים רגשות שונים (שמח, עצוב, כועס) ולכתוב ליד כל פרצוף מתי הם מרגישים כך.

הילדים כותבים או מספרים סיפור קצר על מצב שבו הם הרגישו רגש מסוים (כמו שמחה או פחד), ומסבירים איך הם התמודדו עם הרגש.

הילדים מבקשים מההורים לבחור רגש אחד, והם צריכים להציג את הרגש הזה דרך הבעות פנים, תנועה או דיבור בבית, ולספר למורה איך זה היה.