גבעת התחמושת by

הקו העירוני

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:21:16 UTC

מפקדו של איתן, סרן ניר ניצן, תיאר כך את המעשה שלו:

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:22:56 UTC

''התחלתי לחשוש שהירדנים המתרוצצים בחוץ יתחילו לסקול את התעלה שלנו ברימונים. זה היה מרסק את כולנו לגזרים. היה עלינו להכשיל אותם ויהי מה.
לשם כך, הייתי חייב אחד מאיתנו לקפוץ מעל לתעלה ולהשגיח מה קורה שם.
שלחתי את איתן. ידעתי שאני שולחת אותו למשימה הקשה ביותר עד כדי התאבדות. אבל קיוויתי שהוא יחזור חי. לא היה לי זמן לשאול באותו רגע מי מתנדב לצאת. איתן שמע את הפקודה ולא היסס לרגע.
הוא רץ קדימה כמו מטורף, חמוש במקלעון שלו, זינק אל שפת התעלה והחל לרוץ לאורכה קדימה.
הוא משך אליו את אש האויב וממטיר אש שהרחיקה כל מטיל רימונים פוטנציאלי. חשבתי כי מימיני פועל מקלע כבד. כמות האש שיצר איתן הייתה ממש שיגעונית וכך גם קצב החלפת המחסניות.
הוא ירה אל פתחי הבונקרים שבתעלה פנימה, ולא חדל עד שנפגע מכדור בראשו וצנח הרוג לתוך התעלה.
חבריו מנו אחר כך יותר משלושים חיילים ירדנים שהרג בתעלה. רק אז תפסנו איזה קטל רציני הוא מנע מאיתנו''

מתוך מכתב שהשאיר אחריו לאשתו לפני שיצא לקרב רשם איתן:

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:24:05 UTC

'' אנחנו עומדים לצאת, אנחנו הצנחנים, מוכנים לכל פקודה שתינתן לנו ומחכים לרגע המכריע. יש הרבה אומץ לב. אנחנו לא נבייש את הפירמה.''

על המעשה שלו קיבל עיטור הגבורה (העיטור הגבוה ביותר בצה''ל)

גבעת התחמושת- להקת פיקוד מרכז

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:25:47 UTC

כתבה- המעגל שנסגר בגבעת התחמושת

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:27:46 UTC

הצנחנים בוכים- יוסי בנאי

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:30:29 UTC

איתן נאוה

ofriserphos1 — 2024-01-05 15:31:36 UTC

מילות השיר ''גבעת התחמושת''

ofriserphos1 — 2024-01-06 13:44:57 UTC

היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים.
האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת.
לחמנו שם מזה שלוש שעות.
התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות.
זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה.
בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד.
עלינו משם בכח של שתי פלוגות.
לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב.
באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.

בשתיים, שתיים ושלושים
נכנסו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של גבעת התחמושת.

מול בונקרים מבוצרים
ומרגמות מאה עשרים
מאה וכמה בחורים
על גבעת התחמושת.

עמוד השחר עוד לא קם
חצי פלוגה שכבה בדם
אך אנו כבר היינו שם
בגבעת התחמושת.

בין הגדרות והמוקשים
השארנו רק את החובשים
ורצנו אבודי חושים
אל גבעת התחמושת.

באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו.
חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים.
מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן.
איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.
לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי.
ככה עברנו איזה שלושים מטר.
איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים,
עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.

ירדנו אל התעלות
אל הכוכים והמסילות
ואל המוות במחילות
של גבעת התחמושת.

ואיש אי אנה לא שאל
מי שהלך ראשון נפל
צריך היה הרבה מזל
על גבעת התחמושת.

מי שנפל נסחב אחור
שלא יפריע לעבור
עד שנפל הבא בתור
על גבעת התחמושת.

אולי היינו אריות
אך מי שעוד רצה לחיות
אסור היה לו להיות
על גבעת התחמושת.

החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה.
הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.
החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ.
הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח
הבונקר שלהם.
להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו.
אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ.
הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי.
היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים.
אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.

בשבע, שבע ועשרים
אל בית הספר לשוטרים
אספו את כל הנשארים
מגבעת התחמושת.

עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
חזרנו אל העיר שבעה
מגבעת התחמושת.

חזרנו אל העיר שבעה
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
על גבעת התחמושת.

על בונקרים מבוצרים
ועל אחינו הגברים
שנשארו שם בני עשרים
על גבעת התחמושת.

נאומו של לוי אשכול ברדיו (1967)

2024-01-08 05:59:15 UTC

יקי חץ

2024-01-10 20:45:08 UTC

הגבעה ב360*

2024-01-11 09:55:03 UTC

https://youtu.be/2SefvTqp81M?si=QSluYd2BKhmiaZ1-

קישור לשיר גבעת התחמושת

2024-01-11 10:14:42 UTC

https://youtu.be/NRP_fXiFFqM?si=sRcf669sEhB1dDV5