היי, אמרת שאפשר לכתוב לך... אני לא יודע איך להתמודד עם הבעיות שיש לי, אז הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא לשחרר לחץ ופשוט לכתוב הכול במקום אחד. אני לא מצפה שתגלי עניין בהודעה הזו, אבל אני עושה את זה כי זה המקום היחיד בו אני יכול לדבר על הכול ולא פנים מול פנים כי לכולם נמאס! 

איך זה להיות בדד זאת השאלה שאם מישהו ישאל אותי אני יענה לו בצורה המורחבת ביותר כי חוויתי כול סוג של בדידות מהקטנה ביותר ועד לקיצונית ביותר! אני בודד שוב ושוב ושוב בלי סוף. 

אני מרגיש שאני חייב איזה מגע חם ואהבה.. השכן שלי בן גילי, אנחנו באותה שכבה ולראות אותו מבלה עם חברה שלו בזמן שאני לצערי נאלץ לברוח לחדר להרגיש בודד לקום בבוקר עצוב ומדוכא ללכת לבית ספר עם תחושת שנאה כלפי כל העולם.. 

המורה למתמטיקה אמרה לי אם אנחנו יכולים לעזור לך רק תגיד... אבל אני לא מאמין לה! לא מאמין שאכפת לה או לשלוש הבנות היחידות שלומדות מתמטיקה איתי בקבוצה (לכולם יש חבר) אז כאילו למה לשקר לי?? אני לא סיפרתי לה שזה העניין שמפריע לי... אני כועס כי אני בודד בפעם המי יודע כמה... מגיל ההתבגרות שזה גיל 12 אני לבד 5 שנים אני בן 17 ו8 חודשים אין לי איזה משהו מיוחד ואני אוכל את עצמי שאני לא טוב מספיק, שאני איזה דפוק בלי כלום.. שאני לא נראה טוב אני לא יודע מה לעשות עם עצמי!! אני כבר חוויתי מחשבות אובדניות וכבר תכננתי התאבדויות אבל אני מפחד לעשות את זה. אני חופר רק על הנושא הזה וכבר לאנשים נמאס .. 

אני כל כך בודד זה לא הגיוני שאין לי מסגרת אחת להכיר מישהי במועצה הזאת, אין פעילויות אין חוגים ואין כלום! בקיצור אני יצטרך לאכול את עצמי עד הגיוס ומבחינתי הדברים פשוט מתעוותים לי בצורה הקיצונית ביותר. 

 כבר אמרתי ששווה להידבק בקורונה כי החיים שלי פשוט גיהנום בלי אף אחד בלי מגע חם בלי אהבה בלי לבלות ובלי כלום. יש לי חברים אבל זה לא עוזר פשוט אני מרגיש שאני חייב את האהבה הזאת אני חי בלחץ עם כל הבגרויות האלה פשוט באלי לסיים י"ב וללכת מהמקום הזה מהתיכון הזה ששום דבר לא הצליח לי שם אני כל כך מפורק כל בוקר כל צהריים וכל ערב... אני ישמח אם תעני לי למרות שאני לא חושב שלמישהו אכפת..