כל הסוגיה של העם הפלסטיני צריכה להיחשב מתוך בסיס של מסורת ישראל ולא מתוך חשיבה אירופית שהיא דרך ללא מוצא.

מי שמנו לקבוע אם הם עם אמיתי או לא? מדוע להם אין את חופש ההגדרה שלנו יש? מי קבע שהזכות "היהודית" שלנו על הארץ גוברת על זכותם?

זה מה שלמדנו? אולי היה צריך ללמוד שדרך החרב מסתיימת בשפיכות דמים?

שלום עושים עם אויבים

להתייחס למי שאינו יהודי כאל גר תושב - בנאדם עם זכויות אבל לא כל הזכויות

העולם עבר שינויים, אי קבלה שלהם לא תעלים אותם.

גם אם זה לא נוח לנו

ואז מול הפלסטינים

יודעים לספר את הסיפור שלהם והם יש את אותה התשוקה לארץ כמונו

בעזה לא היה מודיעין??

בעזה היה מודיעין מלא.

התצפיתניות התריעו והושתקו.

הנגדת ז' התריעה והושתקה.

ביבי בעצמו הציג את התכנית הזו בספר שלו.

ראשי מערכת הביטחון התחננו בפני השרים להקשיב להתרעות על מלחמה כוללת בחודשים שקדמו לטבח.

מדובר במיליוני אנשים שאומרים לחיות כאן ללא זכות הצבעה ולהיות מרוצים מהמצב?!

זה לא ניראה לי מתכון לדוקיום, או פתרון שיחזיק מעמד.

לכן המשפט הבא שנאמר אתמול נותן לי הרבה תקווה ורוח גבית "יום אחד נבנה שיטה פוליטית יהודית כחול לבן, במשותף"