אורך המעי הדק:
המעי הדק הוא איבר ארוך מאוד (כ-6 מטרים), מה שנותן לו מספיק זמן ומרחב לפירוק המזון וספיגת חומרי המזון.

שטח פנים גדול:
דפנות המעי מכוסות בקפלים רבים

אספקת דם עשירה:
הסיסים מכילים כלי דם רבים שמאפשרים העברה מהירה של חומרי המזון מהמעי הדק אל הדם ומשם לכל הגוף.

תנועתיות המעי:
קירות המעי מכילים שרירים חלקים שמבצעים תנועות גליות שמערבבות את המזון ודוחפות אותו קדימה, כך שכל חלקיו יגיעו במגע עם דפנות המעי לצורך ספיגה יעילה.

קפלים פנימיים: דופן המעי הדק אינה חלקה, אלא בנויה מקפלים שמגדילים את שטח הפנים הזמין לספיגה.

סיסים (Villi): הקפלים מכוסים בבליטות קטנות שנקראות סיסים, שמגדילות עוד יותר את שטח הפנים.

מיקרוסיסים (Microvilli): כל תא על פני הסיסים מכוסה במבנים מיקרוסקופיים דמויי שערות שמכפילים את שטח הפנים בצורה משמעותית.

זרימת דם אינטנסיבית: כלי דם רבים בתוך הסיסים מבטיחים ספיגה מהירה של חומרי המזון.

תסמונת המעי הדלקתי (קרוהן או קוליטיס): דלקת כרונית במעי שמובילה לפגיעה בספיגה, כאבים ושלשולים.

צליאק: תגובה של מערכת החיסון לגלוטן שגורמת להרס הסיסים ופוגעת ביכולת הספיגה של חומרי מזון חיוניים.

זיהומים או טפילים: עלולים לגרום לנזק לדופן המעי ולהוביל לשלשולים חמורים ואיבוד נוזלים.

חסימות במעי: יכולות להיגרם כתוצאה מגידולים, דלקות או בעיות מבניות, ולמנוע תנועת מזון תקינה.

שינוי תזונתי: במקרים כמו צליאק, הפתרון הוא הימנעות מוחלטת מגלוטן.

טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דלקת, אנטיביוטיקה, או תרופות לדיכוי מערכת החיסון לטיפול במצבים כמו קרוהן.

ניתוח: לטיפול במקרים של חסימה במעי או להסרת חלקים פגועים.

תוספי תזונה: במקרים של פגיעה בספיגה, ניתן להשלים חוסרים על ידי ויטמינים, מינרלים ותוספים.

שיקום פלורת המעי: שימוש בפרוביוטיקה לאחר זיהום או טיפול אנטיביוטי.