בימים שיעברו עלינו נדע לשאת יותר
עצבות רכה
והשמיים יחכו לנו עד שנבין

ובלילות נרוץ מתוך עצמנו
אל שדות ילדות, בארץ לא שבויה
אתה המים המבקשים משיבולים לגדול

אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
כשהכאב כמו אבן שם
אני כמעט כבר מת מאהבה

השנים יכשילו את רגלינו
אך לא ניפול, כמו אבן נעמוד
מול כל סופות החול, השלג והאש
תמיד נדע לזכור שיעבור

אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
כשהכאב כמו אבן שם
אני כמעט כבר מת מאהבה

אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
כשהכאב כמו אבן שם
אני כמעט כבר מת מאהבה

כשנה לפני המלחמה נפגשנו באזכרה של דוד שלי, אילן התנדב איתו בקבוצת גוונים שפעלו יחד לקידום ושיקום שכונת התקווה בדרום תל אביב והוא סיפר לי בעיניים בורקות על הרעיונות שלו.

הוא אהב כל כך את השכונה ואת בני הנוער.

אילן היה אדם שכולו לב טהור ובחייו פעל יום יום על-מנת להפוך את העולם לטוב יותר.

היית דמות לחיקוי והשראה עבור כל מי שסבב אותך. תודה על הזכות להכיר אדם ערכי ומיוחד כמוך.

זוכרת לעד, רוז כהן.

בעיני הוא הכי ישראלי, הישראלי היפה, מטובי בנינו🩶

מחזקת אתכם ואת בת הזוג המתוקה של סדריק, ומקווה שאלוהים יתן לכם כוח להמשיך לבחור בחיים, לצד האובדן הגדול...🙏

אילן משה יעקוב היה המדריך שלי ותמיד שהייתי מגיעה למרכז הדבר הראשון שהייתי רואה זה את החיוך שלו על זה שהנערים באים וצוחקים איתו הוא אהב אותנו כמו אחים הקטנים שלו בשביל כל נער שהוא חנך הוא היה לאח גדול שיהיה חרוט בלב לכל החיים אילן היה אדם בדמות של מלאך בעיניי הוא היה המלאך הכי טהור לא ישכח אותו לעולם וינציח אותו בכל רגע שאני יוכל יהי זכרו ברוך