לאחר כמה שנים אצלי, כשסיימה את הלימודים, אמא שלה חיבקה אותי ואמרה לי ששיניתי לבת שלה את החיים, החזרתי לה את הביטחון העצמי. היום היא עצמאית ועובדת.

היכולת לראות התקדמות של תלמיד לאורך השנה.. לקבל את ההערכה מהתלמיד , את המילה הטובה ..

מלבד זאת גם סיפוק אישי, על הצלחה אישית שלי בתור אשת מקצוע..

יש סיטואציה מהעבר שאני חושבת שדי בנתה את הגישה שלי היום.

יום אחד תלמידה נכנסה לכיתה ואמרה: "אמא שלי אמרה לי שאני מפגרת".

אני לעולם לא אשכח את הרגע הזה. זה היה כמו אסימון שנפל לי — שמעבר להיותי מורה ואשת חינוך, אני גם סוג של אמא עבורם.

הבנתי שלפעמים התלמידים מגיעים עם תחושת כישלון, עם תחושה שהם לא רצויים.

ומאז, כל הזמן אני פועלת מהמקום הזה — לתת להם תחושת ערך, שייכות, ורצון. שהם רצויים. שהם בדיוק כמו כולם

אתה בא לתת ויוצא מקבל.. 💪

עצם הציפייה של הילדים והרצון של הילדים בשיעורים שלי זה מה שגרם לי יותר ויותר מוטיבציה בתחום החינוך.

• הצלצול שארצה להשאיר מאחור- כשתלמיד מסיים את שהותו בבית הספר אשמח לפגוש אותו במהלך החיים לשמוע ממנו שהוא התקדם ופרש כנפיים בזכות מה שקיבל מאיתנו כאנשי החינוך. ( ערכים וידע)