דילמה שנייה: היופי בדת היא שכל אחד שמאמין בא באמת הולך בה ובדרך שלה אתה לא יכול לכפות על מישהו לא לאכול חמץ בחג הפסח אך מצד שני אנחנו נתקלים בזה שאנחנו גם צריכים לכבד אנשים ואת הדת שלהם ופה נוצרת דילמה. לפי דעתי זה נכון לאסור בבתי חולים להיכנס עם חמץ כי זה מקום ציבורי שהוא סגור וכי אנשים בעלי מוגבלויות כלשהם לא באמת יכולים להתחמק ממגע וראייה של חמץ וזה מפריע להם לשמירה על חג הפסח.

אני חושבת שחוק השבות וחוק האזרחות הוא אינו מהווה אפלייה כלפי הישראלים שאינם יהודים. מכיוון שכאשר הוקמה המדינה היא הוכרזה כמדינה יהודית. ישראל היא המדינה היהודיה היחידה בעולם ולכן אני חושבת שזה הגיוני לחלוטין שתהיה העדפה לאנשים שבאים ממוצא יהודי ושהם יקבלו אזרחות יותר בקלות מאנשים שאינם ממוצא יהודי. לכן אני תומכת לקיום חוק השבות וחוק האזרחות.

דילמה שניה:

לדעתי האיסור להכנסת חמץ בפסח הוא איסור אינו מוצדק מכיוון שלכל אדם מגיע לאכול מה שהוא רוצה ואם הוא אוכל חמץ בפסח זוהי זכותו המלאה וזה לא אמור להפריע לאף אחד זה שמינו אוכל חמץ כי גם בסופרים בפסח עדיין יש חמץ פשוט מכסים אותם אבל אנשים עדיין יכולים לקנות חמץ. אז לדעתי אין בעיה שיכניסו חמץ לבתי החולים בפסח כל עוד זה משהו שאתה מביא איתך אל בית החולים לא יספק חמץ.

אני תומכת בחוק מכיוון שישראל מוגדרת להיות מדינת היהודים ולכן צריכה לקבל בידיים פתוחות יהודים ולכן אני בעד קיום החוק. מצד שני יש להחריג אזרחים לא יהודים שרוצים להתאחד עם בני משפחה מדרגה ראשונה או מקרים קיצוניים אחרים בישראל על מנת למנוע הפליה.

דילמה 2-אני מתנגדת להצעת החוק, אני חושבת שהיא מהווה חדירה לפרטיות של האזרחים אשר באים לבתי החולים, נכון שזוהי מדינה יהודית אך לא חיים בה רק יהודים ולכן יש לכבדם וגם יהודים חילוניים אשר אינם מקפידים על הכשרות לפסח כחלק מהזכות לחופש מדת. לכן אני מתנגדת להצעת החוק הזו.

תמונה אישית-מדף ספרים בבית שלי בו מונחים שלושה ספרי תנ"ך אשר מבטאים את הקשר העמוק בין הדת היהודית לזהות היהודית במדינת ישראל

לדעתי, חוק השבות אינו חוק מפלה. מדינת ישראל הוקמה בשביל שיהיה בית לעם היהודי ומכך נובעת זכותם הטבעית של היהודים לעלות לארץ ישראל ולהפוך לאזרחיה. בנוסף, אני חושבת שבמידה ונחוקק חוק האומר שגם ללא יהודים יש אפשרות להתאזרח בקלות במדינת ישראל אנו חשופים לשתי בעיות עיקריות- גם ביטחונית וגם צפיפות אוכלוסין.

דילמה שנייה- הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים:

בחג הפסח אסור אפילו להיות בקרבת חמץ ולראות חמץ (אפילו לא לאכול אותו) נחשב לחילול החג.

לדעתי, הציבור החילוני יכול להתאפק ולכבד את הציבור המסורתי שבאמת נפגע רק מהעובדה שהוא שוהה ליד חמץ ולכן אני חושבת שהציבור החילוני יכול לכבד ולאכול חמץ מחוץ לכותלי בית החולים כאשר הם לא פוגעים באיש.