קבלו את המילון הכי קשה בתולדות השפה העברית… מאת @רוביק רוזנטל מתוך: הזירה הלשונית 

בני טיטלבוים מארח את הרב ד"ר יוסף פריאל, מרצה לתנ"ך ולזמר עברי על השירים היהודיים הבולטים של חיטמן.

מסביר לעומק את החדשות מאתמול, ומקווה לחדשות טובות החל ממחר. 

ההסכת מיועד לגילאי 7-12 (וגם לאחים ולהורים ש״כבר יודעים הכל״). 

*התכנית מוקלטת בליווי ויעוץ פסיכולוגית קלינית מומחית 

הרעיון לקיים מפגשים מקוונים נבע מהשטח. בזכות השתתפותי בכנסים ובסמינרים למורי שפה הכרתי לא מעט מורים, הפונים אליי בעניינים כאלה ואחרים. לא אחת, ציינו המורים בפני, שהם מרגישים בבדידות מקצועית, והיו שמחים להיפגש, להתייעץ, להחליף דעות, לשתף וכיו״ב. הבנתי, שמה שחסר למורי השפה ולמורי השפה העברית, בעיקר, הוא מקום מקצועי בו יוכלו להתייעץ, ללמוד מאחרים וגם ללמד אחרים, לפיכך החלטתי להקים את ״שפה על הספה״ שהוא, למעשה, ״חדר מורים״ וירטואלי לומד. 

המטרה העיקרית במפגשים אלה היא לקיים למידה שיתופית, למידה בחברותא, תוך שיתוף פעולה הדדי, לתת ולסייע באווירה של אמון מלא בין החברים. 

אני מאמינה, שלמידה שיתופית יוצרת סינרגיה, והיא מתמירה מיומנויות של שיחה וחשיבה קבוצתית, כך שהידע והיכולות הנוצרים גדולים מסך הידע והיכולות של כלל הפרטים בקבוצה.

אני מאמינה, ששיתופיות בלמידה תאפשר גם שיתופי פעולה מעניינים בינינו המורים ובין בתי ספר ממקומות שונים בארץ ובעולם.

כולי תקווה שקהילה זו תגדל, תצמח ותפרח. 

בנוסף למפגשים המקוונים של #שפהעלהספה יצרתי גם את קבוצת הפייסבוק 972Educators, שהרעיון מאחורי פתיחתה הוא,למעשה, אותו רעיון. מקום מפגש למורים לשפה שבו יוכלו להיתרם וגם לתרום, להדיין בעניינים כאלה ואחרים, ובעיקר, לדעת, שאנחנו לא לבד! 

אשמח שתצטרפו לקבוצה. 

שלכם/ן, 

אור-לי לביא טרייביש 

972 Education.com

איך נקבע המבטא ברדיו, בטלוויזיה, ב #מוזיקה העברית וב #תאטרון? מה בין מבטא ומעמד חברתי? ואיך המבטא העברי משפיע על #הבינההמלאכותית ?

ירון לונדון וד"ר סמדר כהן בהסכת על גלגוליו של המבטא העברי מימי התנ"ך ועד ימינו במדע, בחברה, באומנות ובטכנולוגיה.

בבואנו לעסוק בנושא השואה עם ילדים צעירים, עולה חשש מסוים. אירועי השואה הינה קשים, בלתי נתפסים לעיתים, ויכולים להציף טראומות ופחדים אף אצל אדם מבוגר, לא כל שכן אצל ילדים. מצד שני, ילדים הגדלים בארץ, פוגשים את השואה בכל מקום. היא נוכחת בחייהם, חלק מהזיכרון הקולקטיבי והם נחשפים אליה כבר מגיל צעיר בשיח הציבורי, בתקשורת, באירועים מיוחדים ועוד. מתוך שכך, לעיתים נחשפים הילדים בשלב מוקדם לתכני שואה שאינם מתאימים כלל לרמתם הקוגניטיבית והרגשית. חשיפה שכזו ובאופן לא מבוקר ולא מתווך על ידי מבוגר הקרוב אליהם,  עלולה ליצור אצלם טראומה, תחושת ריחוק, ושיפוטיות, ואף להוביל לחוסר הבנת הנושא. מצד שני, גם דחיית הוראת השואה לגילאים מאוחרים יותר אינה מומלצת ויכולה לגרום לחוסר יכולת לעכל את כמות העובדות ואת האתגרים הערכיים הטמונים באירוע זה. על מנת להתמודד ולתת מענה לאתגרים אלו, פותחו בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם פעילויות מקוונות מותאמות לרמתם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים בגילאי היסודי.
ר

רגע, למה לאגם בוחבוט "בא קצב ולא בלדה"? איך סטטיק ובן אל משתמשים באירוניה? ומה הקשר בין טרגדיה יוונית לשירים שאתם שומעים בספוטיפיי?