הציגו את עצמכם אישית ומקצועית:

מי אתם?

מה למדתם?

מהו האני מאמין החינוכי שלכם? איזה אמונה / חזון / ערכים מניעים אתכם?

החזון החינוכי שלי הוא שילוב של אהבה לילדים עם הצבת גבולות. כשאנו מרגישים אהובים אנו נכונים (פנויים רגשית) לשתף פעולה עם הגבולות שהחברה מציבה לנו באם בכיתה ובאם בבית. לתפיסתי, חינוך פירושו לצעוד עם הילד בדרכו שלו, להתחשב באופיו, בצרכיו המיוחדים במסוגלותו וביכולותיו ומתוך כך לקדם אותו לימודית, חברתית והתנהגותית ובמקביל לפעול ביתר שאת להצבת גבולות. דגש על חינוך חברתי ערכי במטרה להגביר את תחושת המסוגלות העצמית. אני רואה בהורים שותפים טבעיים ותרומתם להצלחת התהליך החינוכי בבית הספר אקוטית.

יחסי מורה - תלמיד- הורה מושתתים על כבוד, גבולות, מסרים אחידים ושיתוף פעולה. תמיד אעדיף שיח ישירות מולי ללא עקיפת סמכות. במקרה של נושא שלא טופל לשביעות רצונם הטיפול מועבר למנהלת. יחסי קבוצת השווים: חרם ובריונות נושא מרכזי בכיתתי ועומד בקשר ישיר לגיבוש הכיתתי. התהליך החינוכי מתחיל בשיעורי כישורי חיים ומפתח הלב וממשיך בכל שעה ביום ואף במפגשי הגיבוש שאני יוזמת בחופשות ארוכות. אני נוהגת גם להגיע לאירועים משמעותיים בחייהם של תלמידיי. אירועי משמעת מטופלים באמצעות מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה). שיח סביב המודל וניתוח אירועי משמעת יחד עם התלמידים.

מה למדתי? אני לומדת כל הזמן מהצוותים שאיתם אני עובדת, ושמחה להיות וללמוד גם כאן בהשתלמות- על תכנון מפגשי החונכות, על ראיית הצרכים של המתמחות, על חשיבותה של אמפטיה ועל סוגים שונים של שיקוף. אני מרגישה שההשתלמות מדוייקת וחשובה לי.

בתור מחנכת כיתה ה"אני מאמין" שלי מורכב מהצבת גבולות ברורים כראשית מעשה כדי לאפשר בתוכם קבלה וגמישות ויצירת אקלים כיתה מיטבי ובטוח עבור הילדים והצוות. כחלק מצוות רחב אני מאמינה בדיבור גלוי ומפורש, בהקשבה ושיח, בהבעת הערכה.

את התואר הראשון שלי למדתי במכללת אורנים, חינוך יסודי התמחות במתמטיקה ואת התואר השני למדתי בסמינר הקיבוצים הערכה בחינוך.

מאז שאני זוכרת את עצמי (כילדה) החלום שלי היה להיות מורה. זוכרת את עצמי משחקת עם אחותי מורה ותלמידה, וכמובן אני המורה.

מיד לאחר שסיימתי את השירות שלי הלכתי להגשים את חלום הילדות שלי, ללמוד הוראה.

לאחר סיימתי את לימדיי התחלתי כמורה מקצועית למתמטיקה, האמנתי שאין צורך למהר ולהיות מחנכות. למדתי להכיר את הצוות, את הילדים, את ההורים, את החזון הבית ספרי ועוד הרבה דברים.

היום, אני מאמינה, כמחנכת, שילד צריך לאהוב להגיע לבית הספר, להיות עם חברים, ללמוד דברים חדשים, ואני כמחנכת צריכה לזהות את החוזקות שיש בכל ילד.

בנוסף, אני מאמינה ששיח מכבד בין ההורים לביני הם הבסיס להצלחת הילדים גם לימודית גם חברתית וגם התנהגותית. חשוב לי להיות בקשר עם ההורים לשקף להם תמיד על הנעשה בכיתה ולשמוע גם אותם.

 בעלת תואר ראשון ותעודת הוראה באומנות ותעודת הוראה בחינוך המיוחד. במהלך שנות עבודתי הייתי רכזת הכנה לחיים ופיתחתי תוכניות ותהליכי למידה לתלמידי בית הספר, עבדתי בתחום התקשורת וליוויתי סטודנטיות בבית הספר.

בתחילת דרכי הגעתי לבית הספר והתאהבתי בתלמידים, למרות הקשיים והמוגבלויות הם אכן מיוחדים, החשיבות שלך בעיניהם, השמחה שהם חווים כשמצליחים לעמוד במשימה שניתנה להם אפילו ההתקדמות הכי קטנה משמעותית. הגעתי לשנה ונשארתי עד היום.

   אני מאמינה בקידום פיתוח והעצמת התלמידים בכל הרמות, תוך שימוש באמצעים יצירתיים ומגוונים על מנת ליצור הנאה ומוטיבציה ללמידה. חשוב לי קשר חם ואכפתי עם התלמידים וההורים שמבוסס על אמון וכבוד הדדי.

אני מאמינה שהיכרות מעמיקה, מחשבה חיובית, גבולות ואמונה בכוחותיו של התלמיד מביאה לקידום והתקדמות.

חשוב לי לראות ולשמוע כל תלמיד ולהתאים את דרכי ההוראה לצרכיו וליכולותיו.

בנוסף, חשוב לי לפתח ערכים ומיומנויות ובכך להניע את התלמידים ללמידה וסקרנות. בעבודתי אני משתמשת בסביבות למידה מגוונות ולא תמיד שגרתיות, משלבת טכנולוגיה מצד אחד מול חומרים פיזיים מצד שני. אני תמיד מנסה להיות גמישה ויצירתית להעביר את התכנים בצורה מקצועית ונגישה לכלל התלמדים.

בתואר הראשון שלי למדתי חינוך מיוחד ומתמטיקה לבית הספר היסודי בסמינר הקיבוצים אך כבר בתחילה חינכתי כיתת חינוך מיוחד בטיבת ביניים.

בהמשך עברתי לבית ספר "רגיל" שמונה שנתי א'-ח' ובו אני מחנך בכיתות ז'-ח' ומלמד מתמטיקה גם בכיתות הרגשיות בבית הספר.

בתואר השני שלי למדתי חינוך מתמטי עם דגש על הנחיית מורים באוניברסיטת חיפה.

האני מאמין החינוכי שלי מתחלק למספר חלקים, קשר אישי עם התלמידים, עידוד התלמידים "לא לוותר", קשר רציף תוך שיתוף פעולה עם ההורים וגישור בין צוות בית הספר לבין תלמידי הכיתה.

אחד הערכים החשובים בעייני הוא שיקוף המציאות לתלמיד וחשיבה משותפת כיצד יש ואפשר לפעול על מנת לקדם אותו בצורה הטובה ביותר.

מתוך שכך, עזבתי את מרכז הארץ והקמתי מחדש את חיי בצפון הארץ.

העבודה כמחנכת בכלל ובישראל בפרט אינה פשוטה בלשון המעטה וישנם כמה ערכים ואמונות שמהווים את התשתית שמחזיקה אותי ועוזרת לי יום יום בתחושת השליחות:

אופטימיות - האמונה בטוב ושיהיה טוב. לולא האמונה ביכולת לשנות ולהשתנות קשה מאוד לפעול בשדה החינוכי.

יצירתיות - אני אדם מאוד יצירתי, אוהבת כל הזמן לחשוב, ליזום, לחדש ואני מאמינה שבדרך זו אני מייצרת יותר עניין הן אצלי והן אצלי תלמידיי וכן מעודדת אותם לפעול באופן דומה ולא לקפוא על השמרים.

הקשבה - כדי לייצר אמון וכבוד ביני לבין תלמידיי אני מקשיבה - לתלמידים, לקולגות שלי, להורים, לסביבה, לקהילה. אני מאמינה שבדרך זו אני אלמד עליהם, על עולמם, אבין אותם - מה עוצר ומעכב אותם ומה מעודד אותם ומעורר אותם לפעולה. מעבר לאמון וכבוד, ההקשבה מייצרת קרבה וקשר אישי.

את דרכי החינוכית התחלתי לפני 27 שנים, עשיתי הפסקה של 10 שנים לטובת גידול משפחתי וחזרתי למערכת לפני 11 שנים. החזרה שלי להוראה כאמא היתה כל כך שונה בתפיסת התפקיד, ברגישות כלפי הילדים וברגש האימהי שיש בבטן כשיש לך ילדים!

בבית הספר הנוכחי אני מלמדת 9 שנים והשנה אני מחנכת כיתה ו' ומורה מקצועית למתמטיקה בכיתות ז'- ח', אני מבצעת מספר תפקידים בבית הספר מה שמוסיף לי עניין ולחץ... רכזת ביטחון, רכזת מערכת חלק מצוות ניהול ורכזת שכבה.

האני מאמין שלי מתחלק לכמה חלקים:

• קשר אישי עם התלמידים והידיעה שאני נמצאת עבורם.ן בכל עניין ובעיה. שמה דגש על התחום החברתי וקבלת האחר!

• קשר פתוח וסומך עם ההורים- אני מגיעה עם ההורים לקשר בו הם סומכים עליי בקבלת ההחלטות הנוגעות לילדם ושיתוף הפעולה מלא!

• "כיבוי שרפות" וטיפול בבעיות שעולות בשיעורים מקצועיים.

  אני מאמינה ויודעת שכל ילד.ה יתנו את המקסימום שלהם.ן בתנאי שיאמינו בהם.ן! ובשביל זה אני כאן!

שמי איילת חיים, בת 39, מחיפה. אני נשואה ואם לבן ובת מקסימים. אני מורה לחינוך מיוחד בבית הספר היסודי בטירת הכרמל מזה 13 שנה. במסגרת עבודתי אני פועלת במספר מישורים שונים, מלמדת בכיתות החינוך המיוחד, משמשת כמורת שילוב, כרכזת פדגוגית וכמדריכת מורים בבית הספר.

הרקע המקצועי שלי- סיימתי תואר ראשון בחינוך מיוחד בהצטיינות בממכללת גורדון בחיפה, התואר השני שלי הוא בלקויות למידה ואבחון דידקטי אותו סיימתי בהצטיינות במכללת בית ברל בכפר סבא. בנוסף יש לי תעודת מאבחנת דידקטית.

האני מאמין החינוכי שלי מתבסס על קשר יציב ועקבי עם הורי התלמידים מתוך אמונה בחשיבות תפקידם כאלו שממשיכים את העשייה מעבר לשעות בית הספר. שיתוף הפעולה עם ההורים משמעותי מאוד עבורי ומסייע מאוד לקידום התלמידים.

כמו כן אני חושבת שחלק ניכר באני מאמין שלי מתרכז בקידום של תלמידים ביחס לעצמם, תוך ראיית הצרכים האישיים ובחינת היכולות והקשיים של כל תלמיד. אני שמחה לראות התקדמות אצל כל תלמיד ותמיד משווה זאת ביחס לתלמיד עצמו ומהמקום שממנו התחיל ואף פעם לא ביחס לנורמה או מה ש"צריך" להיות. אני חושבת שראייה זו עוזרת לי וגם להורי תלמידיי לשים דגש על הצדדים החיוביים ועל התהליכים המשמעותיים שהתלמידים עוברים, מעבר לבחינת השגה או אי השגת המטרה.

אני מאמינה בשיח פתוח ומאפשר, שיתוף של הרגשות של התלמידים ביחס לכל נושא, אפילו אם הוא לא קשור למקצוע הלשון. אני מתעניינת מאוד בעולמם הפנימי, אני זוכרת את מה שהם מספרים לי (תחביבים, מצב משפחתי, מקרים שקרו להם), משום שאני מאמינה כי לא ניתן לנתק את התלמידים מהקשר- כמו שלא ניתן לנתק מורים מהקשרם המשפחתי, האישי וכו'. יש שיגידו שגישה זו הופכת את המורה לפחות מקצועי, ואני מאמינה שבדיוק להפך: מורה שרואה את התלמידים שלו עם כל המעטפת הוא מורה שמצליח ליצור קשר טוב יותר עם ההורים שלהם, ומצליח לרתום את התלמידים ללמידה פעילה ואמיתית. אני משלבת הרבה הומור בהוראה שלי, ושיעור שעובר ללא צחוק- הוא שיעור לא טוב מבחינתי.

החזון שלי הוא שלימודי הלשון יהפכו לעדכניים יותר, ממוחשבים יותר. כאלה שילמדו את התלמידים מיומנויות לשוניות של המאה ה-21 בעולם דיגיטלי (עריכת לשון של טקסטים בג'ט ג'י פי טי וכדומה). בפן החינוכי הייתי רוצה שהכיתות היו מונגשות לעבודה בקבוצות, לחקר במחשב ולשיתופיות בלמידה.

כיום אני מתגורר בקרית טבעון ומלמד בתיכון המושבה בזיכרון יעקב שנה שלישית ברצף, כאשר זוהי השנה החמישית שלי במשרד החינוך.

אני מורה לחנ"ג ומחנך כיתה י"ב וזאת הכיתה שאני מחנך מזה שנה שלישית.

ברגע שנכנסתי לתיכון המושבה, נדרשתי לחנך כיתה, בהתחלה חששתי מאוד, אך עם הזמן הבנתי את השליחות שכרוכה בכך ואני מאוד נהנה מעשייתי.

"האני מאמין" שלי הוא שיח פתוח עם תלמידיי, לדבר איתם בגובה עיניים אך עם גבולות מאוד ברורים.

הרגשתי לא פעם שבגלל שאני יחסית קרוב אליהם בגיל, הם לעיתים נוטים "להתבלבל" וחשוב שבדרך הוראה זו יהיו גבולות ברורים מאוד.

מה שמאפיין שיטת הוראה זו, שיהיה בין היתר גם הומור ואווירה טובה בינינו אך מנגד גם רצינות והתמדה. אני חושב שזו דרך הוראה מאוד מאתגרת גם לתלמידים וגם למורה, אך זאת בהחלט הדרך הנכונה מבחינתי.

החזון שלי בפן המקצועי, ששיעורי חנ"ג יהיו מוערכים יותר בקרב התלמידים ואנשי הצוות ושיותר ויותר אנשים ייראו את החשיבות הרבה של הספורט ואת כל הערכים הנלווים אליו.

בפן החינוכי, אשמח להשפיע על כמה שיותר תלמידים "ולהגיע" אליהם כמה שאפשר.

אני יודע שלא אוכל להגיע לליבם של כל תלמידיי וכמובן שיהיו כאלה שיהיו איתי בקשר טוב יותר ועמוק יותר וירגישו שיכולים לשתף ולדבר בחופשיות, אך מן הסתם יהיו גם כאלה שלא אוכל "להגיע" אליהם וזה בסדר, אך אשמח שאצליח להגיע ולהשפיע על כמה שיותר תלמידים, גם בהווה וגם בעתיד.

הטמעת חינוך מיטבי דורשת דוגמא אישית חיזוקים עידוד והוי

לי באופן אישי החשיבה על החינוך כשליחות נותנת את הכוח להתגבר על האתגרים שבדרך אני מודה על הזכות שנבחרתי לתפקיד זה

לכל ילדה וילד יש צורך קיומי להרגיש אהובים ורצויים, לזכות במגע אוהב, בחום ובתשומת לב אישית. כל אלה יאפשרו לילד ולילדה לפתח תחושת שייכות וביטחון עצמי. אני מאמינה שתפקידי כמחנכת הוא לייצר סביבה בה ימצאו הילדים את אותה תחושת

שייכות ויפתחו את ביטחונם העצמי. במילים אחרות, לייצר סביבה, הן פיזית והן לימודית,

בה הילד מרגיש בטוח, רגוע ונינוח כדי שהוא יהיה פנוי ללמידה.

אני מאמינה שהלמידה בגן הילדים נעשית בכל מקום, בכל זמן ובכל סוג של פעילות. לכן, תפקידי הוא לייצר אקלים חינוכי המעודד גדילה ויוזמה אישית. עלי מוטלת האחריות לספק את הגירויים, האתגרים, החידות והדילמות שיובילו את הילד והילדה למשחק,

לחשיבה, לחקר, לבדיקה, להבנה וללמידה, בצורה המתאימה לגיל הילדים ולהתפתחותם.

לפני כ- 6 שנים החלטתי לעשות הסבת אקדמאים בתחום המתמטיקה, במכללת גורדון. אני מחנכת כיתה ד' ומורה מקצועית למתמטיקה בכיתה ג'.

האני מאמין החינוכי שלי - לתת מענה לכל תלמיד ותלמידה תוך התייחסות והכרה בשונות שביניהם מבחינה לימודית, התנהגותית- רגשית וחברתית.

• אחת המטרות החשובות בפניי היא "להגיע" לכל ילד, להכיר אותו לעזור לו להשתלב ולהסתגל בהתאם לאופי, לאישיות ולצרכים שלו.

• פיתוח מיומנויות חשיבה והקניית אסטרטגיות למידה.

•הכשרת הילד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על הלמידה, יוזם ומעורב חברתית, סקרן, חוקר ומתעניין, בעל חשיבה יצירתית.

• שיתוף פעולה פורה עם המשפחה תורם רבות להסתגלותו ולהצלחתו של הילד בביה"ס. עדכון בפרטים קטנים וגדולים כאחד, קשר חיובי עם

ההורים.

• ביה"ס והכיתה הם הבית השני של הילד והצלחתו בכל המישורים תגיע אם יקבל תחושה של אהבה, בטחון ואמון לצד דרישות, עקביות,

הצבת גבולות ומסרים ברורים.

אני גרה בקיבוץ עין-גב שבעמק הירדן ומלמדת באחד מבין חמשת בתי הספר היסודיים שבו. נוסף על היותי מחנכת, אני גם רכזת השכבה הצעירה (א-ג) ורכזת החינוך הלשוני בכתות א-ה.

נשמע קצת כמו קלישאה, אבל עבורי ההוראה-היא העבודה הטובה ביותר בעולם. כל תכנון, תכנית ושיעור שאני מכינה, גם אם מדובר בנושא שלימדתי כבר פעמים רבות- מעניין ומסקרן אותי לחוות עם ילדים בגילים שונים ובתקופות שונות. בכל יום חשוב לי לחשוב על הישג אחד שהצלחתי בו יחד עם הילדים בכתה, שואלת את עצמי בסוף השבוע-מה אני למדתי מהם? מה יכולתי ללמד/לעשות אחרת?

אני נרגשת מהעובדה שאני זו שנלמדת את הילדים דבר כל כך בסיסי וחשוב כמו קריאה וכתיבה. כששתיהן מתרחשות-זה קסם!

שמי שיקרמן נלי

נשואה ואמא ל3 ילדים מקסימים

אני מורה למתמטיקה זאת שנה 27. מהשנה גם רכזת מתמטיקה בחטיבת ביניים .

את ההחלטה ללמוד הוראה קיבלתי מייד לאחר סיום בית הספר : מאוד אוהבת להיכנס לכיתות וללמד, לסקרן , להפוך מתמטיקה לתלמידים למקצוע מעניין ולא מאיים.

אני מאוד אוהבת את המקצוע מכוון שמרגישה כל הזמן בתנועה , כל הזמן לומדת , גם מהלומדים .

אני מאוד אוהבת לעבוד עם הילדים, יש לי יכולת ליצור קשרים עם התלמידים ,זה משפיע על הלמידה והתנהגות ועוזר מאוד לקדם אותם .

אני מאמינה שקיים קשר בין יצירת קשר עם התלמיד לבין הצלחתו של התלמיד .

יש לנו למורים השפעה רבה על תלמידנו .

אני אומרת לתלמידים שלי ''מה שאני דורשת מכם , אני דורשת גם מעצמי '' ומאמינה בזה .

אני מחנכת את התלמידים שלי לא לוותר , לשאוף גבוה, להאמין בעצמם תוך יצירת קשר אישי , גבולות ברורים ואמונה גדולה בתלמידים.