הסופר הארגנטינאי , חורחה לואיס בורחס, כך הגדיר את המושג "קאנוני, או קלאסי" בתחום הספרות.  "הספר הקלאסי הוא הספר אותו העם, או קבוצת עמים מחליטים לקרוא למשך זמן רב. לקרוא כך,  כאילו שעל הדפים שלו הכל  מחושב, בלתי נמנע, עמוק, כמו חלל. כך, שהספר הזה יאפשר פרשנויות אינספור". ( בורחס, Sobre los clásicos, 1941) . ההגדרה הזאת רלוונטית גם לכל סוגי האומנות, גם לתחום המחול. 

תחשבו על יצירות המחול הקאנוניות הידועות – להערכתכם. באמצעות שימוש בכלי דיגיטאלי, בחרו יצירה וחברו קישור עליה. (לדוגמא: "אגם הברבורים", "ג'יזל", "דון קישוט" ועוד)..

 התמקדו באחת הדמויות הראשיות המופיעות ביצירה (לדוגמא: זיגפריד, אודט, ג'יזל וכו'). חישבו על הסיפור של הדמות הזאת, על תכונותיה, על תפקידה ביצירה. חישבו כיצד ניתן להראות באור חדש את הדמות שבחרתם? מיצאו דוגמא אחת של יצירת מחול עכשוית המתארת את הדמות שבחרתם והציגו אותה בכיתה.  

 השוו בין שני העיבודים של הדמות – העיבוד הקאנוני והעיבוד המודרני. מה נשמר ומה חודש? מדוע?

אופציה שיכולה להתאים לכיתה יצירתית במיוחד. אפשר לביים דו-שיח בין שתי הדמויות ולתת לכל אחת מהן לבטא את עצמו גם במילים, ולאפשר לשאר  התלמידים לשאול שאלות ולהגיב.

בתור דוגמא הרלוונטית לפעילות הזאת, ברחתי ב""דון קישוט", דמות רומנטית נצחית המכוונת לטוב בצורה אבסולוטית ללא פשרות וללא קשר למציאות. גם הבלט הקאנוני של פטיפה ואחר כך – של גורסקי (1869, 1900) מבוסס על יצירה ספרותית קאנונית ותיקה וידועה של מיגֶל דה סֶרוואנטס    (1605).  והגירסה החדשה של בוריס אייפמן הינה שבירת קאנון כפולה, ומרתק לראות כיצד הוא מציג את הדמות דרך הפריזמה המחוספסת של המאה שלנו שכל כך רחוקה מרומנטיקה ואידיאל.