השלכות:

1. סביבתיות: גידול בפסולת אלקטרונית ושימוש מוגבר במשאבים

2. חברתיות: נורמות של צריכת יתר ותלות ביצרן

הצעת השיפור :
בהתאם לגישה הרואה במשאבי אנוש גורם אסטרטגי המשפיע על מדיניות וקבלת החלטות, מוצע לקדם שינוי ארגוני המבוסס על שילוב עקרונות קיימות בליבת הפעילות:

• הטמעת יעד מחייב בהנהלה: הכנסת קריטריון "יכולת תיקון המוצר", כמדד חובה בכל החלטת פיתוח מוצר.

• שינוי בהערכת ביצועים: הוספת מדד אישי למנהלי מוצר ומהנדסים הכולל עמידה ביעדי קיימות (למשל: נגישות לתיקון, הארכת חיי מוצר).

• הכשרה מחייבת לעובדים: הדרכה חודשית לכלל צוותי פיתוח ושיווק בנושא השפעות חברתיות וסביבתיות של קיצור חיי מוצר.

• שיתוף פעולה בין מחלקות: הקמת צוות קבוע (HR + פיתוח + שיווק) לבחינת החלטות מוצר בהיבטי קיימות לפני השקה.

• שינוי מסרים שיווקיים: הנחיה ארגונית לצמצום מסרים המעודדים שדרוג תכוף והדגשת שימוש ארוך טווח במוצר.

הנגשת תיקון בפועל: קידום מדיניות פנימית המחייבת אספקת חלקי חילוף ומדריכי תיקון ללקוחות.

מטרה: לצמצם צריכת יתר באמצעות שינוי ממשי בתהליכי קבלת החלטות, תכנון מוצר ותרבות ארגונית.

באמצעות צעדים אופרטיביים המוטמעים דרך משאבי אנוש כגורם אסטרטגי, ניתן להשפיע בפועל על אופן פיתוח המוצרים ועל דפוסי הצריכה, ובכך להפחית את ההשלכות החברתיות והסביבתיות שהוצגו בסרט.

• הפחתת עידוד צריכת יתר בקרב לקוחות

• חיזוק אחריות תאגידית

• יצירת תרבות ארגונית מודעת ובת-קיימא

דרכים לביצוע:

הכשרות עובדים

• סדנאות לעובדים על:

  • צרכנות אחראית

  • השפעות סביבתיות של מוצרים

• שילוב ערכי קיימות בתהליכי
  חיבור לערכים ולא רק לביצועים

. שינוי מדדי הצלחה

• מעבר ממדדי “כמות מכירות בלבד” ל:

  • שביעות רצון לקוח לאורך זמן

  • שימוש חוזר במוצרים

  • צמצום החזרות/פסולת

– כל עוד מודדים רק מכירות, העובדים יתנהגו בהתאם

אתיקה בשיווק

• פיתוח קוד אתי שמגביל:

  • מניפולציות פסיכולוגיות קיצוניות

  • “הנדסת דחיפות” לא הוגנת

• הדרכת צוותי שיווק ומכירות בהתאם

יוזמות רווחה חברתית

• מתן תמריצים לעובדים להשתתף בפרויקטים קהילתיים

• עידוד תיקון, שימוש חוזר ומיחזור גם בתוך הארגון

המהלך מציע מעבר מגישה של מקסום מכירות בלבד לגישה של ערך ארוך טווח – לארגון, לחברה ולסביבה.
יישום התוכנית יתרום גם למוניטין הארגון וגם למחוברות העובדים

יוזמה: "מוצר שני חיים"

כיום, אמזון משמידה מיליוני מוצרים מוחזרים מדי שנה – בגדים, אלקטרוניקה, צעצועים ופשוט כי זול יותר לזרוק מאשר לעבד מחדש.

כמנהל/ת משאבי אנוש, אני מציע/ה להקים מערך פנימי פשוט:

איך זה עובד:

כל מוצר מוחזר עובר סיווג מהיר על ידי עובדי המחסן עצמם – תקין, פגום קל, או לגריטה. המוצרים התקינים נתרמים לעמותות, בתי ספר וארגוני רווחה באזור המחסן. העובדים שמובילים את התהליך מקבלים הכרה ובונוס רבעוני.

למה זה חשוב:

זה לא רק סביבתי – זה משנה את התחושה של העובדים. במקום להרגיש כחלק ממכונה שמייצרת בזבוז, הם הופכים לחלק מהפתרון עצמו

הסרט מדגיש כיצד מודל הפעילות של חברות אופנה מהירה מבוסס על ייצור מסיבי, מחירים נמוכים והיצע בלתי פוסק של פריטים, אשר מעודדים רכישות תכופות ולעיתים לא מודעות. תהליכים אלו מובילים לפגיעה משמעותית בסביבה, כגון בזבוז משאבים, זיהום וייצור פסולת, וכן מעלים סוגיות חברתיות הקשורות לתנאי העסקה ושרשראות אספקה.

כמי שעובדת במחלקת משאבי אנוש, אני רואה חשיבות רבה ביצירת שינוי מתוך הארגון עצמו, דרך העובדים, המודעות שלהם וההשפעה שלהם על תהליכי קבלת ההחלטות.

ההצעה שלי:

הקמת תוכנית ארגונית בשם:
“Buy Smart – Choose Better” (קונים חכם – בוחרים נכון)

מטרת היוזמה:

לקדם תרבות ארגונית המבוססת על קיימות סביבתית ואחריות חברתית, תוך עידוד עובדים לקחת חלק פעיל בצמצום ייצור עודף ובהפחתת צריכה לא הכרחית.

אופן היישום:

• קיום סדנאות והכשרות לעובדים בנושא השפעת האופנה המהירה על הסביבה והחברה

• עידוד עובדים להציע רעיונות לשיפור תהליכי ייצור ולהפחתת פסולת

• שילוב שיקולי קיימות בתהליכי קבלת החלטות בארגון

• יצירת שיח פתוח בארגון בנוגע לאחריות סביבתית וחברתית

  המשמעות:

  יוזמה זו מאפשרת לארגון לפעול לא רק מתוך שיקולים כלכליים, אלא גם מתוך אחריות חברתית וסביבתית. בנוסף, היא מחזקת את תחושת המשמעות והמחויבות של העובדים, אשר הופכים לשותפים פעילים בתהליך השינוי.

  סיכום:

  הצעד שאני מציעה אינו מתמקד רק בשיפור תהליכים קיימים, אלא ביצירת שינוי תפיסתי עמוק בארגון — מעבר מתרבות של צריכה מהירה לתרבות של מודעות, אחריות ובחירה מושכלת. שינוי זה יכול לתרום הן לארגון והן לחברה ולסביבה בטווח הארוך.

בחרתי בתאגיד פנדה אקספרס- תאגיד מזון

הצעד שלי לשיפור קיימות חברתית וסביבתית בארגון הוא צמצום בזבוז מזון באמצעות תרומה של מזון שלא נמכר והטמעת מערך ניהול עודפים.

בסרט עולה ביקורת על תרבות הצריכה והבזבוז, ובפרט על מצבים שבהם מזון תקין נזרק, ואף מושחת בכוונה לפני השלכתו כדי למנוע מאנשים אחרים להשתמש בו. תופעה זו משקפת פגיעה כפולה – גם בזבוז משאבים סביבתיים וגם מניעת סיוע מאוכלוסיות מוחלשות.

בתור מחלקת משאבי אנוש, הייתי מציעה ליישם מדיניות ברורה האוסרת השחתת מזון, ומחייבת העברתו לתרומה לעמותות ולנזקקים, תוך שמירה על תקני בטיחות מזון. בנוסף, בנוסף, להטמיע הדרכות לעובדים לניהול נכון של כמויות והפחתת עודפים, וכן לשלב פתרונות של קומפוסט למזון שאינו ראוי לצריכה.

מהלך כזה מפחית בזבוז, תורם לקהילה ומחזק את תחושת האחריות החברתית של הארגון, תוך יצירת ערך מעבר לרווח הכלכלי.

בסרט מתואר כיצד אמזון פועלת להיות זמינה ללקוח בכל רגע פנוי, תוך עיצוב חוויית משתמש שמעודדת רכישה מהירה ולעיתים אימפולסיבית. מודל זה מוביל לעלייה משמעותית בהיקף הקניות, ובהתאם גם לעלייה בכמות המשלוחים, האריזות והפסולת הנלווית. כלומר, יש כאן קשר ישיר בין עיצוב חוויית הקנייה לבין השפעה סביבתית רחבה.

הצעה לקידום קיימות סביבתית וחברתית:
יצירת מנגנון ארגוני שמקדם קנייה אחראית, באמצעות עיצוב חוויית הקנייה כך שהאפשרות הידידותית לסביבה תהיה הבחירה המרכזית.

כיצד זה יתבצע בפועל?

ברמת הלקוחות:
בעת ביצוע רכישה, המערכת תכוון את הלקוח לבחור במשלוח מאוחד ואיטי יותר, תוך הצגת מידע ברור על ההשפעה הסביבתית של כל אפשרות (למשל: מספר אריזות או משלוחים נפרדים). כדי לעודד את הבחירה הזו בפועל, ניתן לשלב גם תמריצים כגון הנחה קטנה או צבירת נקודות, לצד יתרון של נוחות (פחות משלוחים נפרדים). בנוסף, הבחירה תסומן כאפשרות ידידותית לסביבה, כך שתיווצר גם תחושת ערך.
הלקוח יוכל כמובן לבחור במשלוח מהיר, אך הבחירה המשתלמת והמודגשת תהיה זו שמפחיתה נזק סביבתי.

ברמת העובדים והארגון:
החברה תחייב צוותי מוצר, UX ולוגיסטיקה לשלב שיקולי קיימות בתכנון המערכת, תוך יצירת מנגנונים שמעודדים אותם לפעול בהתאם בפועל. כדי שזה יקרה, אמזון יכולה לשלב תמריצים כגון בונוסים, הערכות ביצועים וקידום מקצועי המבוססים גם על הצלחה בהפחתת פסולת ושיפור ההשפעה הסביבתית של המוצרים והתהליכים.
בנוסף, ניתן להבליט ולהוקיר צוותים שמובילים פתרונות יצירתיים בתחום הקיימות, ובכך ליצור נורמה ארגונית שמעודדת חשיבה סביבתית.
כך, האחריות לקיימות לא תישאר ברמת ההצהרה בלבד, אלא תהפוך גם לבחירה המשתלמת והמקודמת עבור העובדים עצמם במסגרת תפקידם.

למה מדובר במהלך משמעותי?
הייחוד בהצעה זו הוא בכך שהיא לא מטילה את האחריות רק על הלקוח “לבחור נכון”, אלא מעצבת את סביבת הבחירה כך שתעודד ותתגמל התנהגות אחראית. במקביל, היא יוצרת מנגנונים שמכוונים גם את העובדים לפעול לקידום קיימות באמצעות שילוב של יעדים, תמריצים והכרה בהישגים בתחום.
כך, הבחירה הסביבתית הופכת לא רק לנכונה יותר, אלא גם למשתלמת יותר הן עבור הלקוחות והן עבור העובדים. שילוב זה מאפשר יצירת שינוי רחב ומתמשך, גם בהתנהגות הצרכנים וגם בתרבות הארגונית של החברה.

בהשראת הסרט קנו עכשיו קנוניות הקניות  בחרתי להתייחס לתאגיד אמזון,  בסרט מוצג כיצד אמזון מעודדת צריכה מהירה ונוחה באמצעות משלוחים מהירים, מבצעים ולחץ לקנייה מיידית מה שמוביל לצריכת יתר ולפגיעה משמעותית בסביבה.

אני מציעה לקדם בארגון תוכנית בשם "לתקן במקום לקנות",  שמטרתה לעודד תיקון ושימוש חוזר במוצרים במקום רכישת מוצרים חדשים.

במסגרת התוכנית, העובדים יקבלו הכשרות בסיסיות לתיקון מוצרים, יוקמו סדנאות פנימיות בארגון לתיקון ציוד אישי ומשרדי, יינתנו תמריצים לעובדים שבוחרים לתקן או להשתמש מחדש בציוד במקום להחליפו.

בנוסף, הארגון יעודד שימוש חוזר בציוד משרדי ויצמצם רכישות מיותרות. יוזמה זו תתרום לקיימות סביבתית באמצעות הפחתת פסולת וצמצום שימוש במשאבים וגם תחזק את תחושת האחריות והמעורבות של העובדים.

כחלק מתפקידי במחלקת משאבי אנוש, אפעל להטמעת התוכנית דרך הדרכות, העלאת מודעות ושילוב ערכי קיימות בתרבות הארגונית. מהלך כזה יאפשר לאמזון להפוך לארגון שמקדם קיימות מתוך עצמו ולא רק כלפי חוץ.

התאגיד הנבחרH&M

בסרט רואים איך המודל העסקי מבוסס על זה שאנחנו מייצרים כמויות אדירות של בגדים זולים, ומשתמשים במבצעים ובקופונים רק כדי לגרום לאנשים לקנות עוד, גם כשזה לא נחוץ.

ההצעה שלי היא לשנות את השיטה מהשורש: שינוי מודל התמריצים של העובדים.

כרגע, המוכרים בחנויות והמנהלים נמדדים ומתוגמלים בעיקר לפי כמות המכירות שלהם. זה יוצר מצב שהם חייבים "לדחוף" ללקוחות כמה שיותר פריטים. אני מציעה להכניס למערכת השכר והערכת העובדים מדדים חדשים של קיימות:

• במישור הסביבתי: במקום לתת בונוסים רק על מכירות, העובדים יקבלו הערכה ותגמול על הדרכת לקוחות לקנייה חכמה ומצומצמת של פריטים איכותיים שיחזיקו מעמד שנים. בנוסף, הם ימדדו לפי היכולת שלהם לנהל מערך של איסוף בגדים משומשים שיועברו ישירות ליוזמות חברתיות מקומיות (במקום שיישלחו למזבלות במדינות רחוקות כפי שראינו בסרט).

• במישור החברתי: המהלך הזה משנה את התרבות הארגונית. העובד מפסיק להיות רק "מכונה לייצור כסף" והופך ליועץ בעל אחריות חברתית. זה מוריד את השחיקה והלחץ מהעובדים, ומעניק להם תחושת גאווה שהם לא לוקחים חלק במערכת שמעודדת בזבוז, אלא פועלים למען עתיד טוב יותר.

ההצעה שלי: הקמת מחלקת "מומחי חידוש וקיימות" בסניפים.

במקום שהעובדים במחלקות המכירה יתמקדו רק בלעזור ללקוח למצוא קופסאות חדשות, המהלך שלי מציע לשנות את התפקיד שלהם:

שירות מנוהל עובדים:

מחלקת משאבי אנוש תכשיר צוותים ייעודיים שתפקידם לקנות חזרה רהיטים משומשים מלקוחות, לחדש אותם בסדנה בתוך הסניף, ולמכור אותם שוב במחיר מוזל.

זהו מהלך של קיימות סביבתית שמונע מרהיטים להגיע למזבלות.

סדנאות "עשה זאת בעצמך" לתחזוקה: העובדים ינחו סדנאות ללקוחות על איך לצבוע, לתקן או לשדרג רהיטי איקאה קיימים.

זה מחזק את הקשר של הלקוח למוצר ומונע ממנו לקנות מוצר חדש רק כי הישן נשחק קצת.

הארכת חיי המוצר: במקום שהמוצר (אייפון, רהיט או נעל) יסיים את חייו במזבלה אחרי שנה, ההצעות מתמקדות בתיקון וחידוש.

צמצום פסולת: על ידי מודל של "כלכלה מעגלית" (קנייה חוזרת של יד שנייה ושיפוץ), אנחנו מפחיתים את הצורך בייצור חומרי גלם חדשים וכריתת עצים

קיימות חברתית דרך "ריהוט קהילתי":

עובדי החברה יקבלו שעות התנדבות שבועיות שבהן הם יוצאים לקהילה (למשל למקלטים או מרכזים קהילתיים) ומשתמשים ברהיטים פגומים קלות שהוחזרו לסניף כדי לעצב מחדש מרחבים ציבוריים. זה נותן לעובדים תחושת גאווה ומשמעות מעבר לעבודת המחסן השגרתית.

העצמת עובדים: במקום שהעובד ירגיש כמו "בורג במערכת" שרק דוחף מכירות, הוא הופך לבעל מקצוע עם משמעות (טכנאי, מנחה סדנאות, שגריר קיימות). זה משפר את שביעות הרצון והחיבור שלו לארגון.

תרומה לקהילה: פרויקטים כמו תרומת רהיטים משופצים או נעליים מחודשות לקבוצות ספורט בקהילה יוצרים אימפקט חברתי ישיר ומסייעים לאוכלוסיות מוחלשות.

התאגיד מצמצם את הנזק שהוא גורם לכדור הארץ (סביבתי), ובמקביל בונה כוח אדם מיומן, גאה ובעל משמעות, ותורם לחברה שבה הוא פועל .

מדובר בחברה ענקית שמשווקת בכ 127 מדינות בעולם ממוצרי מזון ועד מוצרי HPC (מוצרי ניקיון וטיפוח לשיער ולעור).

במידה והייתי במחלקת משאבי האנוש

על אף ש - ליוניליוור יש כבר תוכנית קיימות מעל 10 שנים וחלק מהמוצרים שלה הם ממוחזרים.

עדיין הייתי עושה תוכנית בר קיימא חברתית שמאגדת פעם בחודש את העובדים ונותן לכל עובד להעלות רעיון שהוא לדעתו בר קיימא ואוסף נתונים ועושה תחקיר של כל הרעיונות והנתונים עד לרמת היישום.

בנוסף הייתי דואג לשילוט בכל המפעלים ופרסומים בטלוויזיות בחדרי המנוחה או במטבחונים של העובדים במפעלים. ויח׳׳צ בכל מפעל ומפעל של יוניליוור להעלאת מודעות של בר קיימא ויישום בפועל.

דואג לאירועים מיוחדים כגון: השקות מיוחדות, הרצאות, פעילויות, חופשות שמתעסקות בין היתר בנושאי קידום בר קיימא

החשוב ברעיון הוא להשאיר בתודעה את החשיבות של האחריות של הארגון בשילוב של בר קיימא.

ההצעה שלי היא להקים תוכנית ארגונית בשם "Adidas Second Life - חיים שניים למוצר". מטרת התוכנית היא לשנות את התרבות הארגונית מתרבות של “לקנות חדש” לתרבות של שימוש ממושך, תיקון, מיחזור ותרומה לקהילה.

במסגרת התוכנית, אדידס תעודד לקוחות ועובדים להחזיר נעליים ובגדי ספורט ישנים לסניפי החברה. המוצרים שיוחזרו יעברו מיון: חלקם יתוקנו ויימכרו מחדש במחיר מוזל, חלקם ייתרמו לבני נוער ממשפחות מעוטות יכולת, וחלקם יפורקו לצורך מחזור חומרי הגלם וייצור מוצרים חדשים. כך המוצר לא יסתיים בפח, אלא יקבל "חיים שניים". מחלקת משאבי אנוש תהיה אחראית להפוך את המהלך לחלק מהתרבות הארגונית. העובדים יעברו הכשרות בנושא קיימות, צריכה אחראית ותיקון מוצרים, ובכל סניף ימונה "שגריר קיימות" שיקדם את התוכנית מול העובדים והלקוחות. בנוסף, עובדים שיציעו רעיונות לצמצום פסולת, שימוש חוזר או תרומה לקהילה יקבלו הכרה ארגונית, תעודת הצטיינות ואף בונוס סמלי.

החידוש המרכזי בהצעה הוא שאדידס לא תמדוד הצלחה רק לפי כמות המכירות, אלא גם לפי כמות המוצרים שחזרו לשימוש. כלומר, עובד לא יתוגמל רק על כך שמכר עוד זוג נעליים חדש, אלא גם על כך שעזר ללקוח לבחור באפשרות סביבתית יותר: תיקון, החזרה, מחזור או קנייה של מוצר מחודש. לדעתי, צעד כזה מקדם גם קיימות סביבתית וגם קיימות חברתית. מבחינה סביבתית, הוא מצמצם פסולת, מפחית ייצור מיותר ומעודד שימוש חוזר. מבחינה חברתית, הוא מחזק את תחושת המשמעות של העובדים, מחבר את הארגון לקהילה ומאפשר לאנשים שאין להם יכולת כלכלית ליהנות ממוצרי ספורט איכותיים. כך אדידס יכולה להראות שהיא אינה רק חברה שמוכרת מוצרים, אלא ארגון שלוקח אחריות על ההשפעה שלו גם אחרי שהמוצר יצא מהחנות.

אחד הדברים שהכי בלטו לי הוא עד כמה התרגלנו להזמין מוצרים במהירות, לפעמים בלי לחשוב פעמיים. הרבה פעמים כל מוצר מגיע בנפרד, באריזה משלו, מה שיוצר בזבוז גדול של משאבים ויותר פסולת.

* הצעה לקידום קיימות

משלוחים מרוכזים כברירת מחדל

אני מציעה ש-Amazon תיישם מדיניות שבה משלוחים מרוכזים יהיו ברירת המחדל, כך שהזמנות של אותו לקוח יאוחדו למשלוח אחד במקום להישלח בנפרד.

בנוסף, ניתן:

• לעודד לקוחות לבחור משלוח פחות מהיר באמצעות תמריצים

• לצמצם שימוש באריזות מיותרות

• להעלות מודעות אצל הלקוחות להשפעה הסביבתית של הבחירות שלהם

* חשיבות ההצעה

המודל הקיים של משלוחים מהירים יוצר נוחות גבוהה לצרכן, אך גם מוביל להגדלת כמות המשלוחים, לזיהום ולפסולת. כאשר כל מוצר נשלח בנפרד, ההשפעה הסביבתית גדלה באופן משמעותי.

לעומת זאת, שינוי קטן כמו איחוד משלוחים יכול להפחית את כמות האריזות ואת מספר השילוחים, ובכך לצמצם את הפגיעה בסביבה – מבלי לפגוע באופן משמעותי בחוויית הלקוח.

🔹 סיכום אישי

מהסרט הבנתי עד כמה אנחנו כצרכנים מושפעים מהמערכת וכמה קל להתרגל לנוחות בלי לחשוב על ההשלכות. בנוסף, הבנתי שלתאגידים יש כוח גדול להשפיע על ההתנהגות שלנו.

אני חושבת שאם חברות כמו Amazon יובילו שינויים קטנים בהתנהלות שלהן, זה יכול ליצור שינוי רחב יותר גם בהתנהגות של הצרכנים וגם בהשפעה על הסביבה.

מה שאני מאוד אוהבת בארגון הוא שאביה - הבעלים של החברה והיוצרת והמעצבת של כל המטפחות הוא שהיא תמיד חושבת איך להתאים את המוצרים לכלל האוכלוסיות גם מבחינת סגנונות עיצוב וגם מבחינת הנגשה של המחירים.

בנוסף, פעמיים בשנה יש מבצעים שוברי שוק שמאפשרים באמת לכל אחת ואחת למצוא את עצמה ולהתחדש בצורה שהכי משמחת אותה.

בעיני הצעדים האלה מביאים לידי ביטוי בצורה מדהימה ומעוררת השראה את הדרך לצמצם את הפערים החברתיים ולאפשר באמת לכל אחת שרוצה להתחדש.

בעקבות הסרט Buy Now! The Shopping Conspiracy בחרתי להתייחס לתאגיד H&M, אשר מייצג את תרבות ה־“Fast Fashion” - אופנה מהירה שמעודדת צריכה מוגברת והחלפה מתמדת של בגדים בהתאם לטרנדים משתנים. הסרט גרם לי להבין עד כמה תאגידי אופנה משפיעים על הרגלי הצריכה שלנו ויוצרים תחושה שתמיד צריך לקנות עוד, גם כשאין בכך צורך אמיתי.

לדעתי, צעד משמעותי ש-H&M יכולה לקדם הוא יצירת חוויית מחזור חדשנית ואינטראקטיבית בתוך החנויות. במקום להציב רק עמדת איסוף רגילה לבגדים ישנים, החברה יכולה ליצור מתחם מעוצב עם קירות זכוכית ומכונת מחזור שקופה, שבה הלקוחות יוכלו לראות כיצד הבגדים עוברים תהליך של מיון ומחזור בזמן אמת. הרעיון הוא להפוך את פעולת המחזור עצמה לחוויה מעניינת, אסתטית ומשהו שאנשים ירצו לקחת בו חלק.

בנוסף, בעידן הדיגיטלי של היום אנשים אוהבים לשתף חוויות ייחודיות ברשתות החברתיות. אם המתחם יהיה מעוצב בצורה חדשנית ומרשימה, אנשים, משפיענים ולקוחות יוכלו לצלם סרטונים ותמונות ולהעלות אותם לרשתות החברתיות, וכך לעודד עוד אנשים למחזר בגדים ולהיות חלק מהמגמה. בתמורה למחזור הבגדים הלקוחות יוכלו לקבל הטבות כמו הנחות, קופונים או צבירת נקודות לרכישה הבאה.

אני חושבת שכאשר תאגידים מצליחים לשלב בין קיימות, חוויה צרכנית ועולם הרשתות החברתיות, הם יכולים להשפיע בצורה הרבה יותר משמעותית על ההתנהגות של אנשים. במקום לעודד רק קנייה בלתי פוסקת, אפשר ליצור תרבות שמעודדת גם אחריות סביבתית ומודעות לצריכה נכונה יותר.

בחרתי להתייחס לתאגיד אמזון. ראשית, התחברתי למארן, שהיא עובדת לשעבר בתאגיד ועבדה שם 15 שנים, שזה אומר שהיא הכירה כמעט כל נושא בתאגיד.

היא הציגה במפורש את הקניות באינטרנט וכמה זה משפיע על האנושות ולדעתי זה באמת מקור הקנייה הכי מבוקש כבר כמה שנים ברציפות וזה רק הולך וגדל.

בנוסף, בזמן שהתאגיד העסיק אותה היא החליטה לצאת כנגד פעילותו בנוגע לפסולת הבלתי נגמרת שהוא מייצר במטרה לשפר את המצב הקיים ולשנותו למען סביבה נקייה ובטוחה יותר. בסופו של דבר התאגיד רק החמיר את תוצרת הפסולת וגרם ליותר זיהום ברחבי העולם.

עם זאת, בסוף הסרט היא הוסיפה המלצה לצרכן שהיא להוסיף מוצר לעגלה ולהשאיר אותו בה כחודש ואם לאחר חודש הצרכן עדין זקוק לו אז לצרוך אבל לא לקנות בהחלטה פזיזה.

אני מאוד מתחברת לפעילות שהיא עושה שהוצגה בסרטון ובטח בהמלצה שהיא נתנה לנו הצרכנים. כך נוכל לצמצם מוצרים שלאחר שימוש קצר בהם נזרקים לפח והופכים לפסולת מזהמת שבסופו של דבר תפגע בעיקר בנו ובבריאות שלנו.

לגבי הארגונים, הציעו בסוף הסרטון לייצר נגיד ביגוד והנעלה ממוצרים "ירוקים" או ממוחזרים ולדעתי זה פתרון מעולה להתחיל עתיד טוב יותר.

במהלך השנים הבנתי עד כמה לתרבות הארגונית, ליחס מהמפקדים ולתחושת השייכות יש השפעה ישירה על המוטיבציה, המחויבות והתפקוד של האנשים בתוך המערכת.

בעקבות ההרצאה על Just Capitalism, יעד אחד להוגנות ארגונית שלדעתי ניתן ליישם במקום העבודה שלי הוא חיזוק השיח האישי וההקשבה בין מפקדים לחיילים. לעיתים בתוך העומס המבצעי היומיומי, השיח האישי וההקשבה לאנשים נדחקים מעט הצידה. לכן, אני חושבת שיצירת יותר שיח פתוח, ליווי אישי ומתן מקום להביע תחושות ודעות יכולים לחזק את תחושת ההוגנות, האמון והשייכות בתוך הארגון.

בעיניי, אחד המסרים המרכזיים בהרצאה היה שארגון חזק באמת אינו נמדד רק בביצועים שלו, אלא גם בדרך שבה הוא מתייחס לאנשים שלו. כאשר אנשים מרגישים שמכבדים אותם, מקשיבים להם ורואים את התרומה שלהם, רמת המחויבות והמוטיבציה שלהם עולה בצורה משמעותית - דבר שתורם גם לאדם עצמו וגם לארגון כולו.

 כגון : פסולת אלקטרונית, שרשרת אספקה וצריכת משאבים ותרבות חדשנות אחראית. על ידי :

1.      הארכת חיי המוצרים הבעיה הרי  סמארטפונים ומכשירי חשמל  מוחלפים בתדירות גבוהה דבר היוצר פסולת אלקטרונית עצומה. מנהל משאבי אנוש יכול  להוסיף ליעדי המנהלים מדדים של אורך חיי מוצר , לתגמל  צוותים שמפתחים מוצרים שיותר קל  לתקן אותו , לקדם פרסים לחדשנות לעובדים שמציעים פתרונות להארכת חיי מכשירים.

2.     הזכות לתיקון – הרבה לקוחות מתלוננים לעיתים שהתיקונים של המכשירים יקרים או מרוכבים מידי ופשוט עדיף להחליף את המוצר .  במקום זה ניתן להקים צוות עובדים רב תחומי  שיבחן כיצד להקל על תיקון מכשירים  להכשיר עובדים לפיתוח חדשני להוסיף סקר  שביעות רצון לקוחות מתהליכי תיקון כחלק ממדדי ההצלחה.

3.     אחריות סביבתית בשרשרת האספקה כאשר מייצרים רכיבים אלקטרוניים יש צורך

להשתמש ך בצריכת אנרגיה, מים וחומרי גלם. במקום זה ניתן להכשיר מנהלי רכש בנושאי   ESG  , להכניס מדדי קיימות להערכת ספקים , לתמרץ עובדים שמזהים ספקים עם ביצועים סביבתיים טובים יותר.

4.      שקיפות מול עובדים – לפרסם דו"ח פנימי לעובדים ולציין כמה מוצרים מוחזרו , כמה חומרי גלם נחסכו , וכמה פליטות פחמן הופחתו.

5.     חדשנות אחראית בבינה מלאכותית לבצע הכשרות חובה באתיקה של שימוש בבינה מלאכותית , לבצע ועדת עובדים מייעצת לנושאי פרטיות והשפעות חברתיות , להכללה שיקולים אתיים בתהליכי הפיתוח .

6.     לתת יעדי בונוס שכוללים קיימות במום מכירות ורווח לתת מקום גם לשיעור מחזור , הפחתת פסולת, צריכה מופחתת של אנרגיה ושיפור יכולת תיקון מוצרים .

7.     תנאי העבודה אצל ספקים לוודא שיש לעבוד רק עם ספקים שדואגים להכשרות בטיחות ובריאות .

8.     לתת בונוס כספי לעובד שיתכנן טלפון שיישאר עמיד ל 7-10 שנים ובכך להפחית את הפסולת האלקטרונית .

באמזון אפשר לרכוש כל דבר שרוצים ממוצרים זולים המתקלקלים מהר למוצרים מורכבים ואיכותיים יותר.
ההצעה שלי היא שבמקום שנקנה מוצר חדש כל פעם שמשהו קטן נהרס/ משתבש במוצר הישן, אמזון תפתח לכל מוצר אלקטרוני או ביתי אופציה באתר של "בקשת תיקון או חלקי חילוף"
איך זה יעבוד? אמזון תשתף פעולה עם מעבדות תיקון מקומיות או תספק סרטוני הדרכה שמגיעים עם חלק החילוף המקורי. בנוסף, אם לקוח לא מעוניין בתיקון יכולה להיות גם אופציה להציע שירות איסוף של מוצרים ישנים לטובת מחזור תמורת נקודות למימוש באתר (יעודד לקוחות למחזור).

יעד אחד להוגנות ארגונית שניתן ליישם במנפאואר הוא חיזוק תחושת השייכות והמעורבות של העובדים באמצעות יצירת תרבות ארגונית שמקדמת הקשבה, שקיפות וקבלת משוב. לדוגמה, ניתן לקיים שיחות משוב תקופתיות שבהן לעובדים תהיה אפשרות לשתף בתחושותיהם, להעלות רעיונות ולהציג צרכים מהשטח.

מהלך כזה יכול לעזור לעובדים להרגיש שמעריכים את דעתם ושהם חלק משמעותי מהארגון, ובמקביל יכול לסייע לארגון להשתפר ולהתפתח.

בעיניי, זה מבטא את העיקרון של Just Capitalismשילוב בין הצלחה עסקית לבין אחריות ודאגה לאנשים שמרכיבים את הארגון.

אני עובדת בדוכן תכשיטים "מגנוליה". העבודה בדוכן היא בעיקר מכירות פרונטליות מול לקוחות, סידור הדוכן וניהול המלאי של התכשיטים.

בעקבות הצפייה בסרטון בחרתי להתמקד בתאגיד אדידס, בעיקר לאור העובדה שאני רוכשת משם לא מעט ומשתמשת בנעליים ובבגדי הספורט שלהם המון.

באדידס אפשר לרכוש כל פריט ספורט שרוצים, ממוצרים זולים ופשוטים ועד למוצרים יקרים ואיכותיים יותר.

ההצעה שלי היא שחברת אדידס תעבור לאריזות בד רב-פעמיות במקום קופסאות הקרטון והנילונים הרגילים. בכל פעם שלקוח קונה נעליים או ביגוד, הוא יקבל את המוצר בתוך תיק בד (שק שרוך) שמיוצר משאריות בדים ומפסולת טקסטיל של מפעלי החברה.

איך זה יעבוד? אדידס תייצר את תיקי הבד האלו מהשאריות של הבגדים במפעלים, ובכך תמנע זריקה של טקסטיל לפח. בנוסף, לקוח שיגיע לחנות לקנות מוצר חדש ויביא איתו מהבית את תיק הבד הישן שלו כדי לארוז בו (ולותר על אריזה חדשה), יקבל הנחה קטנה בקנייה באתר או בחנות (זה יעודד לקוחות לשימוש חוזר).