הספר נשמר במשך מאות שנים בבית הכנסת, אבל אז, לפני כמעט 80 שנה, הייתה שריפה גדולה בבית הכנסת, והספר כמעט נשרף לגמרי.

אבל חלק קטן מהספר הצליח להינצל – ממש כמו גזע עץ שנשאר אחרי שריפה. את החלק הזה הביאו לארץ ישראל, והוא נמצא היום במוזיאון ישראל בירושלים.

פרשנות לא שגרתית של האומן הבריטי הנודע לשתי מעשיות של האחים גרים מבודדת את גיבוריהן מכל הקשר ומציתה את הדמיון.

הפרשנות הייחודית משולבת ברמזים לתולדות האומנות ובמיוחד לציוריו של מגריט.

האם ידעתם שבמצרים העתיקה חיות לא היו רק חיות? הן היו חלק מהקסם של הממלכה!

בממלכת החיות של פרעה, כל חיה קיבלה תפקיד מיוחד. לא רק לשחק ולרוץ, אלא ממש לעזור בשמירה על הממלכה! המצרים האמינו שחיות מסוימות חכמות, חזקות או אפילו מקושרות לאלים.

למשל, הבבון היה החבר של אל הירח והנץ נחשב לשליח של השמיים. אפילו פרעה לפעמים לבש מסכה שנראית כמו חיה כדי להיראות חזק ומכושף!

בתערוכה אפשר לראות פסלים, ציורים וחפצים אמיתיים מלפני אלפי שנים, שמספרים את הסיפורים המרתקים על איך המצרים ראו את העולם דרך עיניהן של החיות.

זה מעניין כי אז חשבו שמתפללים רק בירושלים, אבל כאן רואים שהתפללו גם במקום אחר. הממצא הזה עוזר לנו להבין איך אנשים האמינו ופעלו בעבר.

ממליצה

קמה בן שחר

במגילות כתוב על יהודים מי תקופת בית שני.

מסכות אלה יצגו את רוחות המתים.

היום נספר לכן על ציור מאוד מפורסם, אולי המפורסם ביותר בעולם – המונה ליזה.

הציור צויר לפני יותר מחמש מאות שנה על ידי צייר בשם ליאונרדו דה וינצ’י.

בציור רואים אישה שיושבת ומחייכת חיוך קטן ומסתורי.

אנשים רבים שואלים את עצמם – למה היא מחייכת? על מה היא חושבת?

המונה ליזה נמצאת היום במוזיאון בלובר שבפריז, צרפת, ומיליוני אנשים באים לראות אותה כל שנה!

מה דעתכם ? האם החיוך שלה שמח או אולי קצת עצוב

כתובה יהודית אומנותית – מהמאה ה-18, איטליה

כתובה מרהיבה ביופייה, מעוטרת בעבודת יד עדינה, המשלבת קליגרפיה עברית מסורתית עם אלמנטים דקורטיביים עשירים. בראש הכתובה קשת ססגונית, שבמרכזה מופיעים סמלים יהודיים מסורתיים . לעיתים מופיעים גם דימויים של ירושלים או עץ חיים.

שוליה של הכתובה מעוטרים בציורים עדינים של פרחים, ציפורים ולעיתים גם דמויות אדם – כמו החתן והכלה – בלבוש מסורתי, המייצגים את שמחת הנישואין והאיחוד הקדוש. הצבעים הנפוצים הם זהב, כחול עמוק, אדום וברקת, המשווים לכתובה מראה מלכותי וחגיגי.

הטקסט המרכזי כתוב בכתב יד נאה, בגוף הכתובה מופיעים פרטי החתן והכלה, התאריך העברי, העיר בה נערכה החתונה, ותנאי הנישואין – הכול בלשון פיוטית ופורמלית, לפי מסורת הקהילה.

1 מונה ליזה

2 לה גוקונדה

היא צויירה בתחילת המאה ה - 16 על ידי לאונרדו דה וינצי

הציור שבמרכזו דמות של אישה הפך במאה ה - 19 ליצירת אומנות הידועה ביותר בעולם כנראה בגלל שהיא נגנבה ממוזיאון הלובר מונה ליזה כל כך מיוחדת בגלל החיוך שלה בגלל המבט כי לא משנה איפה נעמוד היא תמיד תסתכל עלינו

איתי יחזקאל

חלום צלול זה חלום שבו אתה יודע שאתה חולם.

לדוגמה: אם אתה חולם שאתה עף, ופתאום אומר לעצמך "זה חלום!", זה חלום צלול.

לפעמים כשמבינים שזה חלום, אפשר לבחור מה לעשות בו – כמו לשחק עם דרקונים או לבקר במקומות קסומים.

זה לא מסוכן, וזה אפילו יכול להיות כיף!

זה קורה לפעמים לבד, ואפשר גם ללמוד לזהות חלומות ככה.

זהו פסיפס מורכב של מאות קולות ודימויים של נשים מבוגרות מתרבויות ותקופות שונות של צלילי טבע.

אלמה מאטר יוצרת מציאות אחרת של אנושות אוטופית באמצעות יער קולי שהקהל מוזמן לשמוע ולראות בכל מקום קולות ומראות אחרים.

בטקס ברית המילה ובידיו הרך הנולד.

לפי המסורת אליהו הנביא נוכח בכל טקס

ברית מילה ומגן על הנימול.

כיסא אליהו הוא אחד החפצים החשובים

והיוקרתיים ביותר שעוצבו בבצלאל-

בית מדרש לאמנות ולמלאכות אומנות,

אשר נוסד ב 1906 בירושלים.

הפסל מחולק ל-2 חלקים.

מצד ימין המילה "אב" ובצד שמאל 2 האותיות ה' שמסמנות את שם השם.

זה מראה לי את האהבה שלנו לאבא שבשמיים, לה'.

איתמר- המוזיאון נמצא בגובה רב בהרי ירושלים.

עדי- מוזיאון ישראל הוא אחד המוזאונים הגדולים בעולם.

מעין- המוזיאון נמצא מול מוסדות כמו כנסת ישראל, ליד האוניברסיטה העברית, בית המשפט העליון, הספריה הלאומית ואפילו סינמה סיטי.

אוריאל- במוזיאון יש 4 אגפים: אגף אומנויות

אגף ארכיאולוגיה

אגף לתרבות יהודית

אגף לנוער ולאומנויות

יהונתן- יש שם הרבה פסלים. גם שרשרת שיש עליה שיניים של כריש.

אלרואי- יש פסלים מאוד קדומים, וגם אומנות מהשנים האחרונות.

רוני- יש במוזיאון חפצים קדומים ואפילו מפחידים.

הפסל הופך את פניה של ירושלים, והפרשנות מתייחסת לכפילות שמציע

העיר בין קודש לחול.

הפסל נוצר עבור המוזאון שבירושלים ב1010.

דמות הקַשָת מזכירה בסגנונה את דמויות הקשתים על תבליטי הקיר האשוריים. הדבר מלמד על השפעת האימפריה האשורית על ממלכת יהודה לקראת סוף דרכה, לפני כ־2,700 שנה. אפשר לשער מדוע המפקד היהודי ניסה להידמות ללוחם אשורי, אך תשובה חד־משמעית על כך אין.

במשך השנים עמים רבים שלטו בארץ, כל עם בתקופה אחרת, היו הרומאים והיוונים והיו גם המוסלמים והרבה מאד עמים.

כל עם ששלט בארץ היו לו חוקים משלו, תרבות משלו, שפה משלו וגם כסף משלו.

הכסף היה כמו היום בצורות של מטבעות.

היו מטבעות שעשויות מזהב, היו מכסף והיו מנחושת.

כל עם לפני שהיה מגיע לארץ ישראל כדי לכבוש אותה העם שהיה בארץ פחד לאבד את הכסף שלו ולכן הרבה היו מחביאים את כספם באדמה.

ארכאולוגים במשך השנים מצאו מטבעות רבים מתקופות שונות והיום ניתן למצוא הרבה מטבעות במוזיאונים.

הסיבה שזה כל כך מעניין אותי כי זה מראה אך כבר מאות ואלפי שנים אנשים תמיד השתמשו בכסף.

מציג : שי וולף

ליבת התפות הוא פסל מוכר ואהוב ע"י מבקרי המוזיאון,מבוגרים וילדים נמשכים לפסל זה כמו מגנט לגרסתו הענקית של פריט המזון היומיומי,מנסים לגעת בן,מקיפים אותו וגם מצטלמים איתו.

בתוך ההיכל יש הרבה מאוד כתבים קדושים.

נמצאות שם מגילות ישעיהו שלא מצאו אותן הרבה זמן.

- האוצר התגלה בשנת 2013 ליד הר הבית בירושלים.

- המטבעות שייכים לתקופה הביזנטית (בערך לפני 1,400 שנה).

- על חלק מהמטבעות מופיעים דיוקנאות של קיסרים ביזנטיים.

- הממצא כולל גם מדליון זהב גדול עם סמלים יהודיים כמו מנורה, שופר וספר תורה.

התנ"ך מספר לנו את סיפור ראשיתו של עם ישראל.

ספר התנ"ך ידוע גם כ" ספר הספרים ".

מגישה נגה גולן ג׳2.

המגילה היא 1 מ7 המגילות הראשונות שהתגלו המערות קומראן ב1947 והיא נחשבת לאוצר לאומי בקנה מידה עולמי.

המגילה מוצגת במרכז היכל הספר בתוך וטרינר עגולה וייחודית המדמה את הגליל שסביבו כרכו את המגילה.

הפוכה.

מארי שוורץ

המוזיאון מורכב מחדרים שונים של התפוצות השונות. במוזיאון יש גלי נגינה עתיקים ממקומות שונים בעולם. ניתן ליראות סוג כלי מסוים משתנה לפי הזמן והאזור. ניתן להיתרשם ולחוש את הכלים השונים. בסיום הסיור יש סיור וירטואלי במשקפי תלת ממד של בית המקדש.

התגלתה חרב צלבנית עתיקה , בחוף הים בישראל.

החרב חזקה מאוד , גמישה וקלת משקל.

חרבות כאלו שמשו בקרב פנים מול פנים.

חרבות מעין אלה היו אביזר בסיסי בקרבות פנים־אל־פנים, וגבו קורבנות רבים. אין ספק שהחרב היתה יקרה לבעליה - אולי אביר שאיבד אותה, וייתכן שגם את חייו קיפח באותו קרב ימי שהתחולל באזור לפני כמה מאות שנים.

הנה כמה דברים מעניינים שכדאי לדעת עליו:

1. מאיפה הוא הגיע? הכתר הזה הגיע אלינו מפולין, והוא עתיק מאוד! הוא נוצר לפני כמעט 300 שנה (בשנת 1729).

2. ממה הוא עשוי? הוא עשוי מכסף אמיתי, חלקו מצופה בזהב, והוא מקושט באבנים יקרות ויפות.

3. מה הגודל שלו? הגובה שלו הוא 39 סנטימטרים – זה בערך כמו סרגל וחצי. הוא נועד לשבת על הראש של ספר התורה כדי לכבד אותו, ממש כמו ששמים כתר למלך.

אני בחרתי בכתר הזה כי הוא מראה כמה העם היהודי אוהב את התורה ומשקיע כדי שהיא תיראה הכי יפה ומכובדת בעולם.

אני רוצה להציג לכם פריטים מאוד עתיקים אשר היו בתקופת השואה

בגדים ובובה של ילדה ומשפחה שהיו בשואה

הדגם שגודלו כ-1000 מ"ר, נבנה על פי מחקרו ותכנונו של פרופ' אבי יונה, מגדולי חוקרי ירושלים בעת העתיקה. אבי יונה שיחזר את העיר על פי תיאוריה במקורות, בעיקר במשנה ובספריו של ההיסטוריון בן התקופה יוסף בן מתתיהו. כמו כן, הוא הסתמך על שרידים ארכאולוגיים של העיר, ועל מבנים שהתגלו בערים רומיות אחרות. 

כל אלה נגלים לעיני המתבונן בדגם, אולם במבט מעמיק יותר נחשפים גם המאפיינים המייחדים את ירושלים כעיר יהודית. ראשית, יש בה מתחם מקודש אחד בלבד - הר הבית – ובו מקדש אחד לאל יחיד. שנית, בעיר אין פסלים או תבליטים המתארים דמויות אדם וחיה - בהתאם למצווה בדיבר השני בעשרת הדיברות: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". 

העיר המפוארת המשתקפת בדגם לא עמדה זמן רב. בשנת 66 פרץ המרד הגדול של היהודים ברומאים ובשנת 70, לאחר חמש שנות לחימה, חרבה העיר וחרב בית המקדש.

הפסיפס נמצא בבית כנסת עתיק בעיר בית שאן.

היום הוא מוצג ב־מוזיאון ישראל בירושלים.

הפסיפס עתיק מאוד — בערך בן 1,500 שנה.

הוא עשוי מהמון אבנים קטנות וצבעוניות, כמו פאזל.

בפסיפס רואים סמלים שקשורים לבית הכנסת ולמסורת היהודית, כמו מנורה, שופר וארון קודש.

ארון קודש הוא המקום שבו שומרים את ספרי התורה.

הפסיפס מלמד אותנו איך נראו בתי כנסת בעבר ומה היה חשוב לאנשים שחיו אז.

בחרתי בפריט הזה כי הוא יפה, מיוחד, ומספר לנו על החיים בארץ ישראל לפני הרבה שנים.