הוא ניבחר מכיון שלא יודעים מתי האנשים שמתו בשואה ולכן 

מציינים זהות ב-י בטבת

דן ושירה

1.  אנו ממשיכים לזכור אירוע שהתרחש לפני 3,000 שנה משום שאירוע זה היה תקופה חשובה לעם היהודי.

בתקופה זו החל המצור על בית המקדש שהביא לחורבן בית ראשון, את הרגע הזה קשה לשכוח(כמובן לא אנחנו ראינו אותו), הפחד והחרדה שמכים באנשים.

את הרגשות שחוו אבותינו איננו רוצים לחוות, ואנו צמים לזכר היום ההוא, היום שבו אנשים התפללו לרחמים מה', צום לזכר האנשים שעמדו חזקים ואיתנים, למרות שהובסו. הרעיון, בסופו של דבר, הוא לזכור כדי לא לחזור על הטעויות שעשינו בעבר, לזכור כדי שלא יקרו אותם אירועים כמו בעבר.

2.  צום עשרה בטבת נבחר להיות יום הקדיש הכללי לקורבנות השואה משום שאחרי השואה יום פטירתם של רבים אינו ידוע לנו, ובגלל זה אנו לא יודעים מתי עלינו לומר לכבודם תפילת קדיש.

עידו מיקה ויובל