1. מה תקחו באופן מעשי כבר למחר בבוקר לגן/לכיתה ממה שלמדנו היום.

מאוד אהבתי את הפעילויות של התבוננות אבל צריכה לחשוב איך באמת אפשר לעשות פעילויות כאלה עם ילדים מאוד צעירים. אולי אפשר להתחיל בחיפוש יותר ספציפי במרחבי הגן. למשל: תחפשו בחדר/בחצר משהו שקשור לטבע, או משהו שהוא יפה/מפחיד/מצחיק בענייכם. או אפילו עוד יותר פשוט - תחפשו משהו ירוק/עגול/עשוי מעץ. צריך לנסות ולראות לאן אפשר להתקדם.

2.מה תקחו לכן.ם כחומר למחשבה.

הנושא שאליהו העלה בהרצאה שלו - איפה הגבולות של השיח שאפשר לקיים עם הילדים, איך לא לצאת מהם, איך לשמור על כבוד כלפי הצד השני בקוטפליקט, איך לנהל את השיח בנושא כל כך קשה ורגיש.

‏לקחתי מהשיעור את נושא השוטטות כמה חשוב לעשות שיעורים בחוץ , להוציא את הילדים למרחב הפתוח ולנהל קשר בין השיעור לבין המקום לבין המרחב זה מאוד מלמד את הילדים בצורה אחרת, באופן שונה חשיבה מחוץ לקופסא, מחוץ לכיתה להרחיב אופקים ולהתבונן על הסביבה ולקשר אותה למערך השיעור.

‏נושא למחשבה שהייתי לוקחת מהיום זה נושא השליטה בכיתה , הכנסת נושאי דיון  בתחום הפוליטיקה בכיתה כמה צריך להיזהר בזה ולשלוט בדיון שהוא לא יגלוש לפסים אישיים, שהוא לא יהיה קיצוני ושיהיה אפשר תמיד לשמוע מגוון דעות מבלי להיקלע לצדדים קיצוניים, ולדבר לגופו של נושא ולא לגופו של אדם.

את מה שיעל המקסימה העבירה לנו בשיעור, זה גרם לי לחשיבה מחוץ לקופסא. גם שהילדים התנסו באופן מעשי וגם לחקור את השטח לגלות דברים נוספים ולפרטים שלא תמיד שמנו לב אליהם שזה מדהים בעייני.

מה אקח כחומר למחשבה

את הצפייה בסדרה שאליהו הציג ואת הספר ששלי המליצה לקרוא לאחר שאמרה שלדעתה זהו ספר חובה לכל איש חינוך- הסתקרנתי ממש.

מה שלקחתי איתי כחומר למחשבה, היה מהשיעור של אליהו, יחסים בין מורה לתלמידה, עד איפה נחצה הגבול, מה נכון לומר ומה לא. השיעור עסק בחופש הביטוי וכל מילה שנאמרה מפי התלמידים התבטלה מבחינת המורה. כאשת חינוך אני ארצה לדבר עם הילדים בגובה העיניים ולתת להם את זכות הביטוי באופן שווה מבלי לכפות עליהם את עמדותי.

בזאת אני גם לוקח באופן מעשי "למחר" לכיתה ממה שלמדנו בשיעור זה את העבודה שלי על הדיון למניעת המשבר הזהות שקורה בעידן העכשווי, ובכך לנסות למצוא את הדרך שבה נוכל להחזיר את הילדים למסלולם שבו הם רוצים להשתייך ולא ללכת לאיבוד, כשזה נובע מהטראומות שהם חווים ביומיום. ובכך גם למצוא את הדרכים שבהם הם יוכלו למצוא כלים שהם יוכלו למצוא את הדרך לחזור למסלול וגם למצוא את ההשתייכות שלהם בחברה. שזה כבר עבודה מאוד מיוחדת בקרב תלמידי חינוך מיוחד, שבה אני רואה שעבודה זו מצריכה אכן את הצורך בלתת להם להגיע להשתייכות ולמצוא את הכלים הנכונים למיומנויות החברתיות-תקשורתיות שלהם בכדי לתת להם את הדרכים להתמודדות מול הקשיים החברתיים שלהם ובכך גם לתת יד בלהכשיר אותם את הכישורים הללו.

אני חושבת שבמהלך הלימודים כבר גיבשתי לעצמי את המחשבה הזאת שמדי פעם אני רוצה לתת לתלמידים שלי ללמוד מחוץ לכיתה ובשיעור של אתמול זה התעצם והתגבש לכדי פעילויות ממש שמבוססות מקום.

אם זה ללכת יחד לסופר ללמוד על המבנה העשרוני כשהתלמידים בונים לעצמם עגלה עם מצרכים לארוחת ערב מועדפת או שעושים פעילות על צרכנות נבונה ולומדים מה שווה יותר לקנות חולצה ב20% הנחה או פריט שני בחצי מחיר?

חשבתי על פעילות אפילו בכותלי בית הספר או הבית-קולאז' עם גופים גיאומטריים (משלוש, ריבוע וכו').

כמובן שאני לוקחת איתי את הרעיון של הסריקה והפדלט, זה ממש כלי מצויין.

***חומר למחשבה:

איך אני מכניסה את זה ליותר נושאים במקצוע ואיך אולי שווה לעשות פרוייקט כללי כזה שישלב יותר את התלמידים, בי"ס, הקהילה.

פרוייקט חברתי כזה שיעזור גם לגיבוש וגם לחיבור לעיר ולקהילה.

אני חושבת שלמידה מהסוג הזה גם נותן לתלמיד מרחב תנועה, חופש לבחור במה הוא רוצה להתמקד, לא מגביל לתשובת נכון/לא נכון וגם שובר שגרה, מפתיע וגם מאלץ את התלמיד להתבונן במקומות שהוא לא היה שם לב אליהם אלמלא הפעילות.

חומר למחשבה שאני לוקחת מהסדנה, הוא בעיקר זה שלמידה מתרחשת כל הזמן ובכל מקום, בתוך הכיתה, מחוצה לה, בבית הספר, בשכונה, בעיר. וכשהלמידה מתרחשת תוך כדי התבוננות, היא הרבה יותר משמעותית והרבה יותר נהירה ועמוקה. אני מתחברת מאוד לאופן הזה של הלמידה והוא משתלב היטב ב״אני מאמין״ החינוכי שלי.

ולגמרי אשאף להוציא את התלמידים לעיר מתי שרק יתאפשר. 

כחומר למחשבה אקח איתי כיצד ניתן להכניס את האג'נדה הזאת כדרך קבע, שזה לא יהיה חריג, למעשה ל"נרמל" את היציאה מכותלי בית הספר, מה שיוביל להתנהגות טובה יותר מצד התלמידים לפי דעתי ופחות בירוקרטיה שוחקת למורים

אם רוצים לבנות ספינה להעביר את האהבה לים.

להמשך לקחתי את נושא התקשורת הטובה -היא בסיס מחייב ליחסים טובים ושיתוף פעולה

מה שלקחתי כחומר למחשבה זה מתוך השיעור של אליהו, את היחס והשיח בין המורה לתלמידים. אני אקח את זה אפילו למישור של שיח בין גננת להורים, מה אפשר לומר ואיך בכלל אפשר להעביר מסר בצורה שלא תישמע שיפוטית. חשוב שיהיה שיתוף פעולה ותקשורת טובה.

מה שאקח באופן מעשי למחר בבוקר מבחינת הלמידה מבוססת פרויקטים זה שחשוב לתת לילדים לבצע פרויקטים תוך כדי למידה זה מעשיר אותם וגורם להם לתחושת הצלחה.

למדתי איך אפשר להכניס את הPBL לגן דרך נושאים רלוונטיים לילדים. למשל דרך רגשות או חגים.

מה שלקחתי כחומר למחשבה זה הלמידה והשיח מול הילדים.

תקשורת מיטבית.

את הנושא של למידה מבוססת מקום, ממש התחברתי. צריכה לחשוב טוב כיצד לעשות זאת נכון.

מה אקח כלומר למחשבה?

אני חושבת שאקח איתי את מה שליטל הציעה בסוף הפרזנטציה שלנו- פשוט להקשיב.

זה נראה לנו כל כך מובן מאליו שאם אנחנו מדברים, מקשיבים התקשורת היא בסדר אבל תכלס היא רחוקה מלהיות מייטבית.

וזה מאד יפה להציג את זה לתלמידים, במיוחד במקרים של קונפליקטים וגישור.

אפשר להציג את זה באסיפת הורים, כמה לפעמים נראה לנו שאנו מובנים אבל זה הרבה יותר מורכב.

גם את הפרזנטציה על המנהיגות אני אקח איתי את זה כדי להראות לתלמידים שכל אחד הוא מנהיג. גם זה שיותר מוותר ויותר נחבא אל הכלים. אולי אפשר לפשט את זה יותר לגילאים הקטנים יותר.

משהו למחשבה: זה לגמרי פרוייקט הPBL, אין לי ספק בכלל שאקח את זה הלאה לכיתה.

אנסה לחשוב איך אני שוזרת את זה במתמטיקה או אם אחנך אז במקצועות אחרים.

חומר למחשבה - השאלה הכי גדולה היא איך לעשות את זה באופן שזה ייקשור את על הכיתה ביחד. אולי לחלק את הנושא לכמה חלקים ושהכל מתקשר ביחד.... כמו פאזל.. אני עוד אשב על זה.

תודה רבה שלי :)

למידה מבוססת פרויקטים.

את ההתנסות שלי עשיתי בהיי טק היי, וראיתי ממקור ראשון איך זה מתבצע.

למדתי שחשוב לתת לילדים לבצע פרויקטים תוך כדי למידה. זה גורם לתחושת הצלחה. בנוסף הפרויקטים מבוצעים בקבוצות וזה נותן ניסיון רב בעבודה בקבוצות, שיתוף פעולה.

התהייה-לצורך קידום למידה מבוססת פרויקטים, נצרך מערך שלם(כמו בית הספר הייטק היי), והידיים יהיו מוגבלות, במסגרת כיתה, כשיטה.

מה לקחת כחומר מחשבה

מנהיגות

תהיה נוספת הייתה לי בעקבות הפרזנטציה המעניינת על מנהיגות ועל האפשרות לנתח אופי אדם באמצעות שאלות וסיכום מספרים, כאשר כל אדם יש בו סוג מסוים של מנהיגות.

האם זה כה מדויק?

למידה מבוססת פרויקטים. אני בטוחה שזה מתאים גם לעבודה עם ילדים הכי צעירים. למידה דרך התנסות, משחק וחוויה היא למידה הכי כיפית והכי יעילה, במיוחד כשמדובר בגיל הרך. אפשר לגדל יחד עם ילדי הגן צמחים בגינה קטנה בחצר או לעצב ביחד קיר בנושא חיות ים למשל. כך הלמידה הופכת למשמעותית, מהנה ורלוונטית עבור הילדים.

מה תקחו לכן.ם כחומר למחשבה?

נושא המנהיגות, האם באמת כל אחד מאיתנו משלב בתוכו סגנונות שונים של מנהיגים.

חומר למחשבה- האופן הנעים והמעניין בו התנהל השיעור. למרות הזמן הקצר שעמד לרשותה התחילה מיכל את השיעור בסבב היכרות קצר. מהיכרותי הקצרה איתה, במסגרת קורס שלמדתי איתה, זו דרכה לזכור את שמות הסטודנטיות והסטודנטים, ואכן לאורך כל השיעור השתמשה מיכל בשמן/ם של הסטודנטיות והסטודנטים, מה שיצר תחושה של היכרות ושל שייכות. האווירה הנעימה שנוצרה בשיעור, ההשתתפות הפעילה שלנו בשיעור, ההתלהבות המדבקת של מיכל, המעידה על החיבור שלה לנושא ולהוראה בכלל, הפכו את הלמידה לאפקטיבית, מעניינת ומהנה. אני חושבת בעיקר על השאיפה שלי להיות מורה כזו.

מעבר לזה שתי הפרזנטציות שהועברו בשיעור היו רלוונטיות, מעניינות וחשובות וגרמו לי לחשוב בעיקר על סוג המנהיגות שלי ועל החשיבות של תקשורת מיטבית .

כחומר למחשבה- אקח את החשיבה לאיך לגרום לתהליך להיות משמעותי בעקבות המטרה שתוגדר מראש.

וכחומר למחשבה - שאלה פורייה

חומר למחשבה: איך אני מיישמת את הפרוייקטים בגן של חינוך מיוחד, מה יהיה תפקוד הילדים? האם באמת אוכל לעשות זאת?