הרעיון: בזמן מלחמה תפקיד המדינה הוא להגן על אזרחיה - שבמקרים רבים נמצאים בקו החזית ונפגעים מהירי, מההפגזות ומתוצאות אחרות (ישירות ועקיפות). יחד עם זאת, מדינות דמוקרטיות חתומות על אמנות בינלאומיות - המחייבות אותן להגן על זכויות האדם של שני הצדדים לסכסוך בזמן מלחמה.

במערך זה עסקתי  בזכות להגנה עצמית - לעומת הפגיעה באזרחים בזמן מלחמה. 

עיסוק בזכויות האדם בזמן מלחמה הוא עיסוק מורכב מכמה סיבות:

1. זכויות האדם אינן מובנות מאליהן, ולעתים קרובות הן מתנגשות עם זכויות וערכים אחרים, בעיקר במצבים מורכבים כמו סכסוכים ומלחמות.

2. יש להביא בחשבון את עולמם הפנימי של ילדים ובני נוער היום, את התרבות המאפיינת אותם, את ראיית העולם שלהם - ראייה דיכוטומית (ב"שחור לבן") ואת הציניות הרווחת בקרבם.

3. הנוער הישראלי הוא נוער קונפורמיסטי, שאינו שונה בהרבה מכלל האוכלוסייה, ולכן חשיבה ביקורתית על מצב זכויות האדם בישראל בזמן מלחמה עלולה לעורר אצלו התנגדות.

  

למרות האמור לעיל,  העיסוק בזכויות האדם בזמן מלחמה יוצר הזדמנות לפתח בקרב התלמידים מצד אחד חשיבה ביקורתית ומן הצד האחר סובלנות לדעות שונות משלהם.
 התלמידים ילמדו להפעיל שיקולים ערכיים בקביעת עמדותיהם לגבי זכויות האדם במצבים מורכבים, כמו סכסוכים ומלחמות, ויבינו שזכויות האדם אינן מובנות מאליהן: הן מתנגשות עם זכויות או ערכים אחרים, ולעתים קרובות יש לפעול כדי להגן עליהן.

מצב זה של מלחמה במדינה דמוקרטית מעלה, כאמור, דילמות ושאלות קשות הרגשתי שיש לי גיבוימהורים, מהמערכת ומהנהלה ולכן המשכתי בנושא התלמידים עסקו גם במשפט ההומניטרי הבינלאומי, בקשר שבין מוסר למלחמה ובדילמות שמצב כזה מעורר בין זכותה של המדינה להגנה עצמית לבין מקרים של פגיעה באזרחים: 

הצלחתי בעקבות הגיבוי שניתן לי לבנות יחסי אמון עם הכיתה ואף להביע עמדה אישית לא פעם 

בעקבות השאלות שעליתי לפניהם 

האם כל האמצעים כשרים למלחמה בטרור - או שיש אמצעים פסולים?

מה לגיטימי לעשות בזמן מלחמה - ומה איננו לגיטימי?

האם יש מקום לשיקולים מוסריים בזמן מלחמה - או ששיקולים מוסריים אינם קיימים במצב כזה?

האם אפשר לזהות פקודה בלתי חוקית בעליל, וכיצד עושים זאת?