בחברה שלנו ובמערכת החינוך קיימת זכות יסוד של כל ילד וילדה לביטחון אישי ותחושת מוגנות, לשמירה על הגוף, הבריאות הנפשית והרכוש – מפני כל פגיעה. עם זאת, במהלך שהות הילדים בגן הם פוגשים תופעות שונות של חיכוכים, הצקות, קטטות או מכות מצד הצוות הממונה ע"י המדינה.

ההורים אשר נוטלים את הילדים שלהם בידי הגננות שאמורות  לשמור על הילדים, אך בפועל קיימים מקרים בהם הגננות מתייחסות באלימות קשה כלפי הילדים.

במקרה זה נפגעות המון זכויות. בניהן:הזכות  לכבוד, הזכות לחיים וביטחון.

ועקרונות: שלטון החוק.

הזכות לכבוד: הזכות שלא להיות חשוף ליחס משפיל, מזלזל, מבזה, פוגעני. האלימות בגנים מבטאת את הפגיעה בזכות זו.

הזכות לחיים ולביטחון :אין לפגוע בחייו, בביטחונו  ובגופו של אדם. חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים. הזכות נפגעת כי ביטחונם של הילדים נפגע.

שלטון החוק:חובת הציות לחוק חלה על כולם ,האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי . במקרה האלימות בגנים, העיקרון נפגע  בכך שהגננות מתעללות פיזית ומילולית בילדים כנגד החוק.

הפתרון לדעתנו הוא מצלמות אבטחה למרות הפגיעה בפרטיות של הגננות,  יש לעשות איזון ושכלול .החיים והביטחון של הילדים חשובים יותר. בנוסף  אנחנו חושבים שצריך לשלוח אדם מטעם העירייה לבדוק ולפקח על כל הגנים, גם אם יש צורך בחשאיות!
פתרון נוסף, הוא להגביר את המודעות בקרב האזרחים כדי שיבוקרו מקרי האלימות בגנים.

הבעיה היא אקטואלית ויש עליה דיון רחב בשיח הציבור,ישנם כתבות רבות בנושא המפורסמים באינטרנט בטלוויזיה ובעיתונים.  

בחרנו בנושא זה לאחר תהליך חשיבה על הבעיה שאנו רוצים להציג, בעיה זו קרובה אלינו, מאחר שכולנו היינו בגנים ולחלקנו יש אחים קטנים בגנים ובקרוב בעזרת השם נהיה הורים, וזאת חובתנו האזרחית להגן על הציבור ועל הזכויות הטבעיות שלנו.  

הנושא: אלימות במגרשי הספורט

כתיבת פרק המבוא 

מבוא  | מרכיבים | נימוק וציון
תאור והצגת בעיה אזרחית על היבטיה השונים | תיאור קצר של התופעה הכלליתהבעיה האזרחית ממוקדת ובהירהציון מושגים תחום האזרחות הרלוונטיים לבעיה, ומבהירים את היותה בעיה אזרחית           עכשווית ואותנטיתמזמנת פתרון מעשי המבטא מעורבות אזרחית-חברתיתהבעיה המוצגת היא אקטואליתהבעיה המוצגת רלבנטית לחברי הקבוצההבעיה המוצגת מעלה סוגיות ערכיות/דילמות ערכיותכול חברי הקבוצה תרמו לעבדה  | ציון: 10/ __9_
ציון:10 / __10_
ציון: 10/ __8.5_
ציון:10 / __10_
ציון: 10/ ___10
ציון:10 / _10_
ציון: 10/ ___8
ציון:10 / _אחד מחברי הקבוצה לא הגיע(ירין)__ 

המבוא שלנו:

7. העתיקו את המבוא שלכם ללוח השיתופי , ציינו את שמותיכם 

הבעיה האזרחית היא אלימות במגרשי הספורט בין אוהדי הקבוצות היריבות .

בין האוהדים במגרשי הספורט מתקיימת אלימות מילולית ופיזית גם כלפי השחקנים של הקבוצות במגרש,המצב הרצוי שאליו השאיפה להגיע הוא כבוד וסובלנות בין האוהדים ללא שום סוג של אלימות לא פיזית ולא מילולית על מנת לצפות ולהנות במשחקי ספורט אלו ללא תחושה של פחד המלווה את האוהדים שלא מתפרעים.

*בחרנו בנושא אלימות במגרשי הספורט כיוון שנושא זה נוגע לחיינו הפרטיים באופן גורף אנו אוהבי ספורט באופן אישי ,שלושתנו ספורטאים במסגרות שונות ונתקלנו במצבים לא נעימים של אלימות במגרשים.

הבעיה האזרחית ,אלימות במגרשי הספורט ,מתרחשת בזמן קיום משחקי הספורט השונים לדוגמא : כדורגל,כדורסל,כדורעף ועוד…

הבעיה מתקיימת במגרשי הספורט השונים.

הגופים שצריכים לפעול באופן ישיר לאלימות במגרשים הם המשטרה, אגודות הספורט בארץ למיניהם,הרשות המחוקקת.

הקשר בין הבעיה הזו לאזרחות כמקצוע:

למדנו במסגרת שיעורי אזרחות בבית ספרנו שכל אדם כזכות טבעית ובסיסית רשאי לקבל יחס סובלני ומכבד, הזכות לחיים ולבטחון נפגעת בבעיה אזרחית זו כיוון שלכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית זאת היא זכות בסיסית וראשונית של האדם המאפשרת לו לחיות את חייו בכבוד ואי השפלה, ואת מימוש כל שאר זכויותיו וחירויותיו הנובעות מעצם היותו אדם , על פי הגדרת זכות זו.

הצעת פתרון לבעיה זו:

הגברת כוחות המשטרה ואמצעי הביטחון באירועים ספורטיביים מסוג זה ,

הגברת חומרת הענישה על ידי חילוק קנסות ועונשי מאסר במקרים קיצוניים וחמורים יותר על פי הצורך, חינוך והסברה - שיתוף האזרחים בבעיה והגברת המודעות והסובלנות כלפי הבעיה וחשיבות הפסקת האלימות במגרשי הספורט לצמיתות.

הבעיה מתקשרת באזרחות לעובדה שזכויות הפרט (בהן הזכות לכבוד,פרטיות וביטחון) נשללות מקורבן המעשה. יש להן זכות הבסיסית לחיות חיים ללא פחד וללא חשש מפגיעה פיזית ומילולית. כאשר אנו עוסקים סביב סוגיית ההטרדות המיניות, יש לציין כי היא רלוונטית לתקופה המודרנית כיום, וממשיכה לעלות בכותרות מידי יום.

עם עשיית עבודה זו, אשר עוסקת בשאלת ההימנעות של הקורבנות מלשתף את הטראומה שעברו יש מספר פעולות שאפשר ליזום כדי להגביר את המודעות לחשיבות חשיפת סיפורי הקורבנות, ולהדגיש בקרב החברה את חשיבות השיתוף לאחר מעשה אונס וההבנה שזה בסדר לשתף בכדי לנסות להפסיק את המעשים הללו ולמנוע מאותו  אנס פגיעה בנשים נוספות, ובנוסף כדי שהסוגיות המובאות בתוך נושא ההטרדות המיניות יישארו "חמות" ורלוונטיות בחיי היום יום בקרב האוכלוסיה בישראל.

פתרון לדוגמא לנושא זה-  הקמת ארגונים אנונימיים אשר ישמרו  את פרטיותם של קורבנות וישמשו למקום בטוח. בהיותנו בנות נוער, אשר פוגשות מקרי הטרדות מיניות (מילולית במיוחד) מידי יום, ובכלליות נשים אשר חיות כרגע בחברה שרק הולכת ומתפתחת, ברצוננו למנוע אלימות מסוג זו כלפי נשים ולדווח. לצערנו בזמן האחרון עולות מספר רב מאוד של פרשיות מתוקשרות אשר עוסקות בהטרדה מינית וההאשמות כלפי מתלוננות אונס שהתביעה הן פרי דמיונן ואין לה שום קשר ממשי למציאות. האשמות אלה הן הגורם העיקרי לפחד אשר נוצר אצל הקורבנות שמונע מהן להתוודות ולשתף את סיפורן. הבעיה אשר אנו עוסקות בה מעלה בנו דילמות רבות- האם נוכל לסייע מבלי לגרום נזקים נוספים למתלוננות\משפחותיהן?

האם נוכל בכלל לגרום לשינוי מהותי  או אם בכלל נוכל למצוא נשים המוכנות לשתף בכדי לקדם את מטרות אלה?

בחירתנו בעבודה זו נבעה מן הלגיטימיות של הנושא בחיי היום יום שלנו. נושא זה עורר בנו רצון לשינוי מצבן של הקורבנות ובכלל. 

עשיית העבודה התקיימה בשיתוף פעולה שווה בין כל חברות הקבוצה ובנוסף כל אחת תרמה את חלקה ויחדיו יצרנו עבודה משותפת עם גישות מגוונות  של כל חברות הקבוצה. 

המצב הנוכחי שאנו נמצאים הינו חוסר שוויון וכבוד בקרב הקהילה ובפרט בנישואין חד מיניים ואינה ניתנת שום אפשרות חלופית או זכות כללית לנישואין. אך אם ברצונם של הזוגות החד מיניים להתגרש מחובתם להתגרש דרך הרבנות. למרות שהרבנות לא מכירה בנישואין חד מיניים ולא מביעה תמיכה כללית בקיומה של הקהילה הגאה.

שאיפתנו היא להגיע לזמן שבו לכל אזרחי המדינה יהיו זכויות וחובות שוות ללא יוצא מן הכלל ובפרט לנושאים שאמורים להיות כללי ברזל בסיסיים כגון נישואין שיהיו שווים בין כולם ללא קשר לדת, גזע, מין, נטיות מיניות ועוד. הסוגיה האזרחית אשר על אודותיה הרחבנו הינה בעיה קריטית המעוררת התלקחות רבה בין אזרחי העולם ומדינת ישראל בפרט ומקיימת במשך ההיסטוריה ועד היום דיון באמצעות שאלת קיימות העומדת בדעות מגוונות ומנוגדות כגון "האם יש להכיר בזוגות ונישואין חד מיניים כזוגות מן המניין?".

הסוגיה האזרחית המדוברת מתרחשת כמעט בכל רחבי העולם מלבד אותן מדינות שמאשרות ואף מכירות בזוגות חד מיניים ומוכנות לקיים במדינותיהם נישואין חד מיניים.

הגורמים שעומדים כנגד הסוגיה ומשבשים את תהליכי פתירת הינם;

ראשית כל קיימות רשויות הדת הרשמיות של ישראל שמתנגדות בתוקף בחוסר הקיום וחוסר הכרה של הקהילה ואיסור נישואין על רקע של אמונה דתית.

שנית קיים גם חוק בישראל הנקרא "חוק שיפוט בתי דין רבניים" (תשי"ג-1953) שאומר כי על פי חוק ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו תחת שיפוטיה של בתי הדין הרבניים בלבד שכאמור אינם מכירים בנישואים חד מיניים "נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה".

קיימת גם הצעת חוק נישואין וגירושין בישראל, (תשס"ט 2009) היות ובמדינת ישראל חייבים בני זוג להינשא בנישואין הלכתיים, נוצר מצב בו בני זוג אשר מקיימים מערכת יחסיים חד מינית אינם רשאים להתחתן. כך גם המצב בכל הנוגע לזוגות השייכים לדתות שנות, המוגדרים מסורבי חיתון. 

המבוא שלנו: בעבודה זו נבחן את בעיית הנשים העגונות בארץ. אישה עגונה הינה אישה נשואה שבעלה נעדר ולא מוגדר מה עלה בגורלו.

הבעיה האזרחית המרכזית של התופעה היא מניעת נישואין מחדש של אישה לאחר היעלמות בעלה, לא מעט נשים נתקלות בבעיה זו ודבר זה הוא מצער מאוד עבור אותן נשים.

מניעת נישואין של אותן נשים פוגע בכמה זכויות אדם בסיסיות כגון:

 "זכות שיויון"- בכך שהגבר יכול להחליט שהוא רוצה להתגרש והאישה צריכה את אישור הבעל וכאשר הבעל נעדר היא לא יכולה להתרגש.

"זכות לחירות" -  לאישה יש זכות להחליט על חייה האישים בלי התערבות של גורם חיצוני, וכאשר בעלה נעדר היא לא יכולה להתגרש דבר הפוגע בזכות הנ"ל.

"החופש מדת" - זוג נשוי ישראלי יהודי לא יכול להתגרש ללא גט אך הבעל יכול להוציא מהרבנות לאחר 5 שנים בזמן שהרבנות לא מאשרת לאישה את אותו הדבר.

בעבודה זו נציע ונקרא למעורבות חברתית להוציא חוק שיאפשר לנשים שוויון לגירושין והוצאת גט/ אישור נישואין מחדש.

בעיה זו נמצאת כמעט כל פעם בחדשות לדוגמה צביה גורודצקי ששבתה רעב לאחר 17 שנות עגינות בה היא מבקשת חירות. בעלה של גורדצקי נכלא כרגע נמצא בבידוד בה נשללה לו הזכות למזון כשר אך כאשר שני עשורים הוא עומד בסירובו להתגרש בינתיים היא לא קיבלה דמי מזונות וחובותיה נופלים בעלה-" שום דבר אף פעם לא ישבור אותי".

 

מחסור הטסטים פוגע בזכויות האדם הבסיסיות וביניהם:

במצב הנוכחי, נערים צריכים להמתין מספר חודשים על מנת לקבל טסט, ובמידה ואינם עוברים, עליהם להמתין כשלושה עד ארבעה חודשים נוספים בהם התלמיד יצטרך להמשיך לעשות שיעורי נהיגה אף על פי ניסיונו הרב. המצב הרצוי אליו אנו שואפים להגיע, הוא הגברת כמות הטסטים, ובנוסף לכך, הפרטת הרשויות האחראיות לטסטרים ומימוש השיטה הליברלית, דבר אשר יוביל לירידת מחירם של עלויות הטסטים, וסיכוי מוגבר לקבל טסט מוקדם יותר. על מנת להגיע למצב האידאלי, יש ליצור לחץ ומודעות ציבורית על מוסדות המדינה וביניהם משרד התחבורה בעל הכוח, להסדיר את מצב הטסטרים בארץ, על ידי העלאת שכר, שיפור תנאי עבודה, ובעיקר העלאת כמות הטסטרים לרמה מרבית שתספק דרישות כלל האוכלוסייה.