<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>גלגולו של הפאי בציר הזמן    by שרית בכר</title>
      <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc</link>
      <description>היכרות על הקיר - חפשו את הפתקית המתאימה לשקופית שבחרתם במצגת השיתופית . ובתגובה בתחתית הפתקית רשמו את האישיות עליה עוסקת השקופית שעבדתם והפתקית. רשמו גם את שמות חברי הקבוצה.
</description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2019-03-07 07:21:41 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2025-10-11 23:58:33 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url>https://padlet-assets.s3.amazonaws.com/icons/Dartstarget.png</url>
      </image>
      <item>
         <title></title>
         <author>sariavi123</author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339301326</link>
         <description><![CDATA[<div>כבר לפני אלפי שנים ידעו מתמטיקאים ופילוסופים שכאשר מודדים היקף של מעגל ומחלקים אותו<br>בקוטר מקבלים מספר קבוע, שגדול במעט מ- 3</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 14:13:45 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339301326</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author>sariavi123</author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339302513</link>
         <description><![CDATA[<div>פרשני התנ"ך הציעו חישוב המבוסס על מידותיו של כיור המכונה "ים" שעמד בבית המקדש הראשון<br>בימיו של שלמה המלך. מידות הכיור, 30 אמה היקפו ועשר אמות קוטרו )אמה היא בערך 45 ס"מ(,<br>מופיעות בספר מלכים א', פרק ז': "ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב<br>וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב".</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 14:15:53 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339302513</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author>sariavi123</author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339304895</link>
         <description><![CDATA[<div>ניסוח <strong>כמעט </strong>זהה מופיע בדברי הימים ב' (פרק י"ד), אבל שם המילה קוה מוחלפת בצורה הקצרה קו .<br>ארכימדס ניסה למצוא גבולות עליונים ותחתונים לערך האפשרי של פאי. הוא חסם מעגל במצולע<br>מבחוץ, וחסם בתוכו מצולע. כך גילה שערכו של פאי מצוי בין המספרים: 3.1429 ו- 3.1408<br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 14:20:09 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339304895</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339305313</link>
         <description><![CDATA[<div>בשנת 2006, אקירה האראגוצ'י, בת ה-60 הצליחה לשבור שיא חדש, כשדיקלמה במשך 16 שעות<br>רצופות את ערך המספר π והעלתה מזיכרונה 100 אלף מספרים אחרי הנקודה העשרונית. כשהשיא<br>הקודם עמד 83,431  מספרים אחרי הנקודה.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 14:20:59 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339305313</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author>sariavi123</author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339319917</link>
         <description><![CDATA[<div>ודעת הרמב"ם על מסכת עירובין חשב גם הוא שלא ימצא לעולם המספר של הפאי אלא בקירוב:<br>"ודרך המופת בזה הקרוב אשר עליו סומכין חכמי החכמות הלימודיות הוא יחוס האחד לשלושה<br>שבעיות וכו'... )כלומר לא מדויק( ופי שזה לא יושג לעולם אלא בקירוב..."</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 14:48:29 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339319917</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339327643</link>
         <description><![CDATA[<div> הגאון מווילנה, שחי בתקופתו של למברט וכבר ידע כנראה שפאי הוא מספר אי-רציונלי, מצא קירוב טוב יותר בעזרת ההבדל בין הפסוקים ההבדל בין הכתיב לקריא. הוא חילק את הערך הגימטרי של המילה קוה בזו של המילה קו 111/106 הכפיל את התוצאה )95495495.0 )בשלוש, וקיבל ערך קרוב לפאי, 14150943.3 ,שיפור ניכר מהחישוב המקורי בתנ"ך. </div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 15:02:34 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339327643</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339332905</link>
         <description><![CDATA[<div> המתמטיקאי השוויצרי יוהן היינריך למברט (Lambert (הוכיח ב-1772 שהחיפוש אחר הדיוק הסופי נדון לכישלון. </div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 15:11:52 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339332905</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339333605</link>
         <description><![CDATA[<div> המתמטיקאי הצרפתי בן המאה ה-16 ,פרנסואה וייט (Viète (ומתמטיקאים נוספים המשיכו את שיטתו של ארכימדס. וייט השתמש לשם כך במצולע של 216,393 צלעות.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2019-03-08 15:13:18 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/339333605</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author>saritba</author>
         <link>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/1307728492</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">יחידת המרחק שארטוסתנס השתמש בה נקראת סטדיה (או לפעמים סטדיון) והבעיה היא שאין לנו ודאות מהי היחידה הזו במונחים מודרניים. יש רק הערכות שונות ומשונות, שמן הסתם נותנות הערכות שונות למרחק בין סונה ואלכסנדריה. ארטוסתנס דיבר על מרחק של 5,000 סטדיות (עגול מדי!!!!! קירוב!)</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2021-03-14 17:44:24 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/sariavi123/1psdprx4oghc/wish/1307728492</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
