- כל תלמיד יקבל דף שיהווה מעין יומן אישי, ובו שאלת היכרות פתוחה. התלמידים ישיבו עליה ויחזירו למורה.

- המורה תגיב לתשובות (בתגובה שמתייחסת לתשובה או בשאלת המשך קשורה או חדשה) וכך תייצר דיאלוג אישי מתמשך עם כל אחד ואחת מהתלמידים/ות.

- הדיאלוג יימשך לאורך כל השנה, בתדירות קבועה.

- התלמידים/ות יוכלו כמובן להוסיף שאלה למורה, עליה היא תענה במסגרת הדיאלוג ביניהם.

התעניינות קבועה בתלמיד

עבודה משותפת (פרטנית)

בניית תכנית התקדמות והעצמה

הסכמים קטנים והקלות

לנסות להיות קשובים ואמפתיים למה שמספרים התלמידים. "לראות" אותם מבלי לשפוט

1. תאריך לידה?

2. כמה אחים / אחיות יש לך?

3. חוגים / תחביבים?

4. המקצוע האהוב עליך בבית הספר? נושא שמעניין במיוחד?

והזמנה פתוחה לשיחה אישית בכל נושא במהלך השנה. במקרים מסוימים (למשל קושי לימודי או קושי אחר או קשר טוב במיוחד) היוזמה תהיה שלי. נדבר בעיקר על חיי בית הספר, אבל גם על עניינים אישיים במידה שהכימיה תאפשר.

לתת תמיד מילה טובה/ חיזוק חיובי גם כשפחות קל למצוא.במהלך השנה ניתן להקדיש מדי כמה שיעורים את הדקות הראשונות להעמקת ההיכרות. לדוגמא לפתוח שיעור עם שאלה .

לאפשר לתלמידים גם להכיר אותי, לשתף בצורה כללית ולאפשר הזדהות

קשר עם הורים על דברים חיוביים שמסמנים לתלמידים שרואים אותם

שאלות משוב בסוף השיעור.

דפי משוב בסוף תהליך, מבחן, סוף מחצית, יום הורים וכו'.

שיעור חינוך על חשיבות תרגול המיומנויות לטובת תהליך שיפור מתמשך.

מיומנות חשיבה ביקורתית:

פרקטיקות 1. הטלת ספק - לבקש מהתלמיד עבור כל שאלה שתי תשובות. 2. קבלת החלטות - לבקש טיעונים בעד ונגד עבור סיטואציות שונות ובסוף לדון אם יש תשובה אחת יותר נכונה. 3. טיעון - להתמודד עם תרגול של כתיבת פיסקת טיעון (יכול להתאים גם כפרקטיקה של הבעה בכתב).

מיומנות של אוריינות לשונית:

פרקטיקות 1. הערכה - ניתוח טקסט מקור תוך הבדלה והדגשה של עובדות ופרשנויות. 2. איתור מידע - לבקש 2 מקורות מידע עבור נושאים המלמדים וסיכומם ב שלושה משפטים. 3. הבעה בעל פה - עידוד השתתפות בכיתה ותרגול הצגה מול קהל.

המרכיבים של אוריינות לשונית באנגלית כוללת מיומנויות קריאה, כתיבה, דיקדוק, דיבור והבנת הנקרא והבנת הנשמע. כדי לשפר אוריינות לשונית, חשוב לתרגל גם אוצר מילים שונים מתחומים שונים.

כל המיומניות משתלבות ביחד לפי נושאים.

פרקטיקה: דרך משחקים בדיגיטל יש אפשרות ללמד דיקדוק ואוצר מילים.

יש להשתמש באוצר מילים בהבנת הנקרא על נושאים שנוגעים לחיים של הילדים.

כדי להתאמן בדיבור בעל פה הילדים בונים מצגות בנושאים שונים שמחבר אותם לכלל תרבוניות בעולם כמו: אומנות, כלכלה, תרומה ועוד.

לימוד דיקדוק דורש עבודה זזיפית בהתחלה אבל אפשר לעבוד עם הילדים דרך משחקי מחשב בקבוצות, או דרך משחקים פיזים שנותן להם דרייב לדעת טוב את הדיקדוק כדי לנצח.

הבנת הנשמע יכול להיות דרך השמע של סיפור, או פודקסט.

אויינות גלובלית:

אוריינות גלובלית כוללת את היכולת לפתח עמדות חיוביות כלפי תרבויות שונות, להבין את ההשפעה של פעולות מקומיות על הסביבה הגלובלית, ולהיות מודע לבעיות עולמיות כמו שינוי אקלים, עוני, זכויות אדם ועוד. ללמד אנגלית עם אוריינות גלובלית יכולה לעזור לתלמידים ללמוד לא רק את השפה האנגלית, אלא גם להבין את העולם המודרני והקשרים בין תרבויות שונות.

פרקטיקה: לתת טקס על תרביות שונות. דיונים על תרבויות שונות. להדגים כיצד השפה האנגלית פועלת כשפה בינלאומית ומחברת בין אנשים מתרבויות שונות. להביא מוזיקה דרך פרוייקטים שונים כמו "Projects for change". להציג עמותות שונות בעולם או ארגונים בינלאומיות כמו האומות המאוחדות, ארגון הבריאות העולמי, וארגון הסחר העולמי. לתת לקבוצה יותר מתקדמת באנגלית להמציא ארגון בינלאומי שהם רואים יתרום לאיחוד של ישראל לעולם.

להפעיל את כל התלמידים באופן שמייצר גשר בין השיעור הקודם לשיעור הנוכחי

להתחיל את השיעור עם תזכורת למה שלמדנו בשיעור הקודם (בניין נפעל) ולתת לתלמידים משימת כתיבה קטנה: לכתוב במחברת 3 פעלים שונים בבניין זה. בזמן שהם כותבים, אני אכתוב על הלוח פועל בבניין חדש (קרי נושא השיעור של היום), ואבקש מהתלמידים שמי שסיים את המטלה, יכול להסתכל על המילה שכתובה על הלוח ולחשוב האם הוא מזהה את הבניין של הפועל או איזה סממן לשוני מיוחד שמבדיל את הפועל הזה מהפעלים בבניין נפעל. בזמן שהם יכתבו ויחשבו על השאלה, אעבור בין התלמידים כדי לראות את מידת ההפנמה וההבנה של החומר שנלמד בשיעור הקודם.

2) תמיד לבקש מהם להיות עם מחברת וקלמר על השולחן

3) מידי פעם להזמין בסוף השיעור 2-3 תלמידים ללוח כדי לפתור כל אחד תרגיל על מה שלמדנו בשיעור. התלמידים לא ידעו מתי אני מחליטה לעשות את זה והתלמידים העולים ללוח יוכלו לקבל נקודות כדי לשפר את המצב שלהם בציון. אין מינוסים. וכמובן שאארגן את זה כך שכולם יעברו. הכל ברוח טובה.

א. חידה ברמת קושי מתאימה.

ב. לשאול שאלה מפתיעה שנוגעת לשיעור קודם (למשל, מה היה קורה אילו לא הייתה שואה), עבודה בזוגות.

ג. הצגה של עובדה כלשהי שעשויה לעניין אותם.

כהיסטוריה. קורותיו של עם בעולם העתיק. זה מעניין לדעת על צורות חיים שונות לחלוטין משלנו.

כמיתוס. סיפור שהוא לא לגמרי אמיתי אבל הוא "חשוב". כי במידה מסוימת הוא "משקף" את טבע האדם (סיפור אדם וחווה בגן עדן והכמיהה לאיזה עבר מאושר, ההרגשה שיש דמיון בין סכסוכים בקרב אחים וסכסוכים בקרב עמים, המחשבה שיש קשר בין התנוונות מוסרית והתנוונות מדינית...). וכי במידה מסוימת ההיכרות איתו עושה אותנו שייכים לעם היהודי ובמידה פחותה אבל עדיין משמעותית גם עושה אותנו שייכים לציווילזציה המערבית.

כיצירה ספרותית. "אוצר" של עברית (כמו שייקספיר לאנגלית?). ועברית עשירה זה טוב.     

כך למשל, המהפכה הצרפתית אינה רק אירוע בודד בהיסטוריה, אלא נקודת מפנה בתוך רצף רחב של תהליכים ורעיונות שהחלו הרבה לפני 1789 ומשפיעים על עולמנו עד היום. שיעורים בנושא המהפכה מזמנים הבנה של הקשר בין משברים כלכליים, רעיונות פילוסופיים ומאבקים חברתיים, וממחישים כיצד ערכים כמו שוויון, חירות וריבונות העם עוצבו בעבר והפכו לאבני יסוד בחברות המודרניות. ראיית המהפכה כחלק מתהליך מתמשך מחזקת את ה"הרעיון הגדול" שהעבר וההווה שזורים זה בזה.

שיעורים כאלה יכולים לחזק מיומנויות כגון: (1) פיתוח חשיבה היסטורית – יכולת ניתוח של הקשרים ותהליכים כהסבר למציאות עכשווית, (2) יכולת השוואה – בין זמנים, אידאולוגיות ורעיונות (3) פיתוח חשיבה ביקורתית והיכולת לשאול שאלות, (4) אוריינות מידע – ניתוח מקורות כתובים וחזותיים (קריקטורות , מפות, דיאגרמות), (5) פיתוח עבודת צוות ויכולות דיון ועוד.

הנרטיב השגור בהוראת השפה העברית הוא שזו שפה שקמה לתחייה, אבל בפועל זו שפה שהייתה חיה תמיד, רק לא תמיד הייתה שפה דבורה. בתור מורה ללשון העברית, אשמח להפריך את הנרטיב הזה ולהכניס את התלמידים לעולמה של שפה חיה שעברה מהפכה של ממש והצליחה לשלב בין מוטיבים של שימור לבין מוטיבים של חדשנות באופן שלא קרה לאף שפה אחרת בעולם.

רעיון גדול :

"פונקציות הן דרך להבין איך דברים משתנים יחד. כשדבר אחד משתנה — הפונקציה עוזרת לנו לדעת איך דבר אחר משתנה בעקבותיו."

הסבר:

• פונקציה היא כמו מכונה: מכניסים מספר אחד, והמכונה מוציאה מספר אחר לפי כלל קבוע.

• בעזרת פונקציות אנחנו יכולים להבין קשרים בעולם — כמו כמה זמן ייקח להגיע ליעד, כמה יעלה מוצר עם הנחה, או איך משתנה הטמפרטורה במשך היום.

• כשמבינים פונקציה, אפשר לא רק לחשב תוצאה, אלא גם להבין את הסיפור שמאחורי המספרים.

  
  

הרעיון הגדול שלי בהוראת אנגלית הוא: אנגלית היא כלי לביטוי עצמי, ליצירת קול אישי ולהגברת תחושת המסוגלות בעולם הגלובלי.

בהתאם לעקרון הנאמנות, אני רואה בהוראת השפה לא רק מטרה טכנית של דקדוק ודיבור תקין, אלא אמצעי לאפשר לכל תלמיד למצוא את הקול הייחודי שלו, ולבטא רעיונות, רגשות וחוויות.

לדוגמה, בפרויקט על "Masterpieces" בכיתה ט', אני לא רק מלמדת אוצר מילים אמנותי או כלים לניתוח יצירות – אלא גם מזמינה את התלמידים לבחור יצירה שמדברת אליהם, לעבד את החיבור האישי שלהם אליה באנגלית, ולהציג אותו במילים משלהם.

כך, הם מתרגלים ביטוי אישי באנגלית, מפתחים ביטחון לדבר על רגשות ודעות, ומגלים שהשפה האנגלית היא לא רק משהו ש"צריך לדעת", אלא כלי שמאפשר להם להיות מי שהם – גם בשפה שנייה.

הנושא מתקשר באופן ישיר לאלגברה לבעיות מילוליות  בנושא יחס . ההבנה שקיים יחס נתון ואיתו ניתן לעבוד ולהקיש מסקנות כאשר משנים לנו את הפרופורציה .

ניתן לתת לתלמידים מגוון דוגמאות על כיצד יחס פוגש אותם בחיי היום יום :

כאשר משנים גודל של תמונה או אובייקט , חשוב לשמור על הפרופורציות – וזה מבוסס על עקרונות דמיון משולשים.

כשהם מצלמים מפה ורוצים לשמור על יחס קנה מידה נכון.

כשהם מציירים סקיצה של החדר שלהם וצריך לשמור על פרופורציות מתאימות (לצורך קניית ריהוט לדוגמא )

יכול להיות מעניין להכניס ללמידה גם מהן הפרופורציות בחיים ...

איך בא לידי ביטוי ביומיום?

• נושא התכנים הויראליים ברשתות החברתיות

כאשר כל לייק מביא את התוכן להיחשף ליותר אנשים ואז כל לייק שלהם יביא את התוכן לעוד יותר קהלים וכן הלאה

• בבנק: כסף שצובר ריבית על ריבית בכל שנה.

• קצב גידול באוכלוסיה כלשהי

דוגמא:

נניח תוכן כלשהו מופץ ל2 אנשים תוך שניה, וכל אדם שמקבל את התוכן מפיץ אותו לעוד 2 אנשים תוך שניה נוספת וכן הלאה.

לכמה אנשים יופץ התוכן תוך 10 שניות? לכמה יופץ תוך דקה? תוך שעה? תוך יממה?

האם קצב הגידול הפתיע אתכם?

איך יראה גרף שיתאר את העלייה המתמדת?

האם ישנן סכנות בקצב גידול שכזה?

דוגמא נוספת:

נניח הפקדנו 10,000 שח בבנק בריבית שנתית של 5%

כמה כסף יהיה בבנק אחרי שנה? כמה אחרי שנתיים? כמה אחרי 10 שנים, 20 שנים ו30 שנים.

בכמה יגדל הסכום בכל אחד מהעשורים?

מה זה אומר על היכולת שלנו לחסוך? מתי כדאי להתחיל?

Chose one of the three time expressions, and write a complete sentence in present progressive.

I a Google form with 5 sentances in different tenses with and without mistakes. Ask the students to select all correct in a given tense.

קהוט

סקר הווטסאפ

דף עבודה קצר שבסופו נתקבל ציור או היגד

סקר בוואטסאפ

חידון

בניית משפט - כל קבוצה מילה

אפשרות שניה היא לבקש מהתלמידים לנסח שאלה לבוחן/מבחן בנושא הנלמד.

אפשרות שלישית - לשאול שאלת הבנה קצרה ולבקש הגשת התשובה בכתב.